פגישה מרגשת בין חיה כץ לתלמידיה

זה אחר זה הם נכנסו לאחוזת צהלה ונפלו על צווארה של מורתם האהובה, שאותה לא ראו במשך 60 שנה. המורה – חיה כץ (רחמלוביץ), דיירת אחוזת צהלה בת 80 – ותלמידיה בני ה- 68, התחבקו, התנשקו, העלו זיכרונות ובעיקר – התרגשו עד דמעות.
חיה לימדה את הכיתה במשך כעשרה חודשים בלבד; בשנת 1957, לאחר גיוסה לצבא, היא נשלחה להיות מורה- חיילת בבית הספר גלבוע בבית שאן, של תלמידי כיתה ג', שעלו ארצה עם הוריהם ממדינות שונות באירופה. "הייתי צעירה מאוד, זו הייתה הכיתה הראשונה שחינכתי בחיי, ונקשרו בינינו קשרים שקשה לתאר", היא משחזרת. "מאוד אהבתי את הילדים והיינו נפגשים ומשחקים גם מעבר לשעות הלימודים. גם עם ההורים שלהם נרקמו קשרים מיוחדים מאוד. הם היו מביאים לי מאכלים והתייחסו אליי כמו אל בתם. הכול נקטע כשאחותי נהרגה בתאונת אימונים בצבא, לקראת סוף שנת הלימודים. עזבתי מיד את בית הספר ומאז לא ראיתי שוב את התלמידים. עד עכשיו".

לאחר סיור באחוזת צהלה, כולל בדירתה של חיה, התכנסה הכיתה באולם באחוזה. התלמידים והמורה בירכו זה את זה, ואפילו מנהל בית הספר דאז, שהוזמן למפגש, נשא דברים בהתרגשות. האורחים אכלו ארוחת בוקר מפנקת, ולאחר מכן שמעו איך יוזם המפגש, אבי גליק, הצליח לאתר את מורתו האהובה לאחר שנים רבות כל כך.
"המורה חיה נחרטה לי עמוק בזיכרון", סיפר אבי. "היא כינתה אותי 'במבי', ובכך למעשה הגדירה את האופי והמהות שלי במילה אחת – מאוד רגיש לסביבה וערני. היא עזבה בפתאומיות לאחר מות אחותה, וגם זה השפיע עליי מאוד. נדרשו לי שנים רבות להבין את ההשפעה שלה עליי, ובשלב מסוים החלטתי שאני חייב לפגוש אותה, אבל אף אחד לא ידע היכן היא. בחודשים האחרונים, אחרי אירוע שבו פגשתי רבים מחבריי לכיתה, זו כבר נהיתה ממש אובססיה שלי – למצוא את המורה חיה". 

לאחר שכל ניסיונותיו לאתר את חיה לא צלחו, אבי עלה לשידור בתוכנית המדור לחיפוש קרובים עם איזי מן, ברשת א'. אחת המאזינות הכירה את חיה, ומכאן ועד לפגישה המחודשת חלף זמן קצר. "באותו ערב דיברתי עם חיה, ולמחרת כבר נפגשנו באחוזה", מספר אבי. "ההתרגשות הייתה עצומה. לאחר מכן חשבתי לעצמי: למה שלא אפגיש אותה עם כל הכיתה? באחוזת צהלה נרתמו מיד ובשמחה, וכך המפגש המיוחד הזה יצא לפועל".

התלמידים העניקו לחיה במפגש שי: ינשוף מוזהב – סמל לחוכמה ודעת. מנכ"לית אחוזת צהלה, חגית פינטו, לא יכלה לעצור את התרגשותה: "זה דבר כל כך מיוחד לראות את האיחוד הזה. אנחנו שמחים שיש לנו את חיה באחוזה, מורה ואשה בלתי נשכחת".
"זו הייתה סגירת מעגל מדהימה ומרגשת כל כך", מסכמת חיה. "אנשים הגיעו לכאן מכל קצוות הארץ. זו הייתה הכיתה הראשונה שחינכתי בחיי. לאחר מכן לימדתי עוד 35 שנה, אבל זו הייתה כיתה מיוחדת במינה, אז והיום".