ג'ני הבדלה, 85, אלמנה ואם לשלושה ילדים, סבתא לשישה נכדים וסבתא רבא ל-8 נינים, המתגוררת בבית הדיור המוגן אחוזת ראשונים, היא שחקנית פינג פונג חובבת.

לפני כשבוע השתתפה ג'ני בתחרות הפינג פונג המסורתית שמתקיימת מדי שנה באחוזה, והביסה את כל המתמודדות מולה במקצה נשים.
הבדלה, שעלתה לישראל ממצרים, מעידה על עצמה שכל חייה הייתה בתנועה. "כבר בבית הספר הייתי טובה בספורט. בענף קפיצה לרוחק הייתי המובילה בשכבה. הייתי נערה שלא מפסיקה לזוז".
בצעירותה הייתה ג'ני גננת ובמשך 15 שנה עבדה במשרד החינוך כמורה לספורט בכיתות הנמוכות. "יום אחד רשמתי את הנכד שלי, שהיה בן עשר, לחוג כדורסל
במתנ"ס. איש אחד ניגש אליי ואמר, 'את ג'ני, היית המורה שלי לספורט. בזכותך היום גם אני מורה לספורט'". 

לפני כ-17 שנה פתחו ליד ביתה של הבדלה באשדוד מגרשי טניס. "היה לי קליק מדיי עם הספורט הזה", היא מספרת. "כל כך התלהבתי עד שהצלחתי לסחוף את הילדים ואת בעלי לשחק. התמכרתי לטניס והשתתפתי גם בתחרויות. ביליתי שעות רבות במגרשים, עד כדי כך שיום אחד בן זוגי אמר לי שהוא כבר לא יכול יותר, לכן נאלצתי להפסיק. כעבור כמה חודשים העירייה הוסיפה באותו איזור מגרש כדורסל. בכל פעם שעברתי לידו נעצרתי כדי לצפות במשחק. בסוף לא הצלחתי להתאפק והחלטתי להצטרף. הם הסכימו לרשום אותי למרות הגיל, משום שבקבוצה הייתה אישה נוספת מבוגרת".

הבדלה התאמנה עם הצעירות, "ואם לומר את האמת, לא נפלתי מהן ביכולת המשחק, הייתי דווקא בין השחקניות היותר טובות בקבוצה", היא אומרת בחיוך.
"הבת שלי שיחקה באותו זמן במכבי אשדוד ואני בהפועל אשדוד. כששתי הקבוצות התחרו זה היה דרבי לתפארת. כל הקהל היה על הרגליים ועודד את שתינו".

ג׳ני הצליחה להדביק גם את ילדיה באהבה לספורט. בנה שימש כמדריך נוער למפרשיות, והנכד שלה, מתן אוחיון, שיחק כדורגל בהפועל באר שבע והיה מספר
שנים כדורגלן בנבחרת ישראל, עד שנאלץ לפרוש. "אבל יש לנו דור המשך", היא אומרת בשביעות רצון, "הנין שלי הולך בעקבותיו. הוא בכיתה א' ומשתתף בחוג כדורגל". 

לאחוזת ראשונים היא הגיעה לפני כשנה ומאז היא לא נחה. "אני דואגת לנצל את כל פעילויות הספורט האפשריות", היא אומרת, "החל משחייה בבריכה כמעט כל יום, דרך פילאטיס, חוג ריקודי עם וכמובן, אני משחקת פינג פונג. אגב, אני עדיין מחפשת פרטנרים פינג פונג, פילאטיס וריקודי עם ופרטנריות ראויים למשחק, אז מי שבעניין, מוזמן".