תרבות, בידור ופנאי

הכול נשמר במשפחה

עם 92 מיליון משתמשים, כ-39 מיליון אילנות יוחסין וירטואליים ומאגרי DNA שהולכים וגדלים - החברה הישראלית מיי-הרטיג' מאפשרת לאנשים מכל העולם להתחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית שלהם – ולאתר קרובים נעלמים | פרויקט הדגל החדש של החברה: תיעוד כל המידע הכתוב על מצבות ברחבי הארץ

כשגלעד יפת חיפש מאגר מידע שייתן לו תשובות לשאלות הנוגעות לאילן היוחסין המשפחתי שלו, ולא מצא, הוא החליט להקים מאגר כזה בעצמו; בשנת 2003 הקים יפת את חברת MyHeritage (מיי- הרטיג') כסטרט-אפ משפחתי צנוע במושב בני עטרות.
החזון שהגדיר יפת: לאפשר לאנשים מכל קצוות תבל לנצל את העוצמה והנוחות של האינטרנט על מנת לגלות את המורשת שלהם ולחזק את הקשר עם בני משפחה וחברים.
כיום, כ 15- שנה אחרי, כולל מאגר המידע של חברת מיי-הרטיג' 2.7 מיליארד פרופילים של אנשים, 92 מיליון משתמשים, 39 מיליון אילנות יוחסין ו 8.3 מיליארד רשומות היסטוריות. בחברה עובדים מעל 400 עובדים. לדברי רועי מנדל, תחקירן ראשי בחברה, כמויות המידע שהצטברו בחברה עד היום מכילות מידע דורי בסדר גודל של 400 עד 500 שנה לאחור.

מזינים פרטים – מקבלים התאמות

על מנת להתחיל את תהליך חיפוש הקרובים ובניית אילן היוחסין, משתמשי המערכת הדיגיטלית של מיי-הרטיג' אינם חייבים להיות בקיאים בשושלת המשפחתית שלהם לפרטיה, אלא להזין באתר החברה מידע בסיסי לגמרי על בני המשפחה הקרובים להם. המידע הבסיסי כולל את מה שמכונה Magic 7 : שמו המלא של המשתמש ותאריך לידתו, שמות ההורים, תאריכי לידתם ומקום הולדתם, וכן שמותיהם של הסבים והסבתות, שנת לידתם ומקום הולדתם. כמובן שככל שמוזנים יותר נתונים למערכת, כך רמת הדיוק עולה. המידע הבסיסי כולל את שמותיהם המלאים של ההורים, תאריכי לידה, שנת נישואין וארץ מוצא.
כאן מתחילה העבודה של מערכת הנתונים שפיתחה החברה. המערכת מתרגמת את הנתונים החדשים שהוזנו ל 42 שפות, מצליבה מידע מכל אילנות היוחסין הנמצאים בה ויוצרת התאמות על בסיס יום-יומי. לדברי מנדל, רמת הדיוק של ההתאמות באמצעות הצלבות אילנות היוחסין גבוהה למדי. המשתמש מקבל התראה על מציאת מידע עבורו, ויכול להוסיף מידע רלוונטי לאילן היוחסין הוירטואלי – בלחיצת כפתור. החברים בעץ המשפחתי, הרשומים במאגר, יכולים בקלות רבה ליצור קשר עם בני משפחותיהם, לשתף אותם בתמונות משפחתיות היסטוריות, באירועים משפחתיים ובסרטוני וידיאו.
השנה הרחיבה החברה את פעילותה, ויצרה מאגר נוסף המתבסס על נתוני DNA, אשר משמש כמנוע צמיחה נוסף לחברה, ומסייע באיתור קרובי משפחה ובניתוח מקורותיו האתניים של הנבדק. בשנת 2016 החליטה החברה להשתמש בידע וביכולות שצברה בתחום ה- DNA לטובת פרויקט פרו-בונו לאיחוד משפחות ילדי תימן, מזרח ובלקן. המאגר הוקם בשיתוף יו"ר השדולה לחקר האמת בפרשת ילדי תימן והבלקן, ח"כ נורית קורן.
במסגרת מאגר ה- DNA, פגש לראשונה יהודה קנטור, בן 66 מחיפה, את אחיו הביולוגים. כל חייו ידע יהודה  כי הוא מאומץ, וסבר כי הוא אחד מחטופי פרשת תימן.
הוא הגיע לבדיקה כשבידיו מסמך מתיק האימוץ ובו שם חלקי של האם הביולוגית. באמצעות מחקר שורשים מעמיק ובדיקות DNA שאישרו את הממצאים, אותרו בני המשפחה וקנטור התאחד עם משפחתו הביולוגית.

אדם מוכר יכול להתגלות כבן משפחה

משפחות רבות אוחדו מחדש ותגליות מרתקות נתגלו בעקבות מאגר המידע הבין-לאומי של מיי הריטג', שמרחיב כל העת את בסיס נתוניו ומייעל את הדרכים שבאמצעותם כל אחד ואחת יוכלו, בפעולה פשוטה למדי, לחשוף קשר משפחתי.
כך למשל, כשלינוי מיידניקוב-סימון התראיינה כמועמדת למשרה במיי-הרטיג' היא אמרה למראיין בחצי צחוק, "מי יודע, אולי אמצא דרך המערכת את אבי". זמן קצר לאחר מכן, כשהתקבלה לעבודה, האמירה של לינוי קיבלה תפנית שהיא לא חלמה עליה.
אמה של לינוי נפטרה כשהייתה תינוקת ואביה, שלא יכול היה לגדל אותה בעצמו, מסר אותה לדוד ולדודה שגידלו אותה בהונג קונג. מאז נעלמו עקבותיו של האב. לינוי עברה להתגורר בארץ, ובהזדמנויות שונות לאורך השנים ניסתה לאתר את אביה, אבל בכל פעם ללא הצלחה. התפנית המפתיעה התרחשה לאחר שחבריה לעבודה עודדו אותה למלא את אילן היוחסין של משפחתה.
לינוי מילאה את הפרטים, וקיוותה להתראה כלשהי בנוגע לאביה. אלא שההתראה שהתקבלה הייתה מפתיעה בהרבה. התברר שיש לה אחות – קמליה, שלינוי לא ידעה כלל על קיומה, ומתגוררת בניו-יורק. השתיים נפגשו בארץ במפגש מרגש, והבטיחו: "לא ניפרד שוב לעולם".

לאחרונה, מספר רועי מנדל, צעירה ישראלית שניסתה לאתר בשביל אביה קרוב משפחה מריגה, שעקבותיו נעלמו בתקופת המשטר הסובייטי, הכניסה למאגר את הידוע לה על משפחתה. שתי תוצאות הופיעו כהתאמה. אחת מהן, מפתיעה, הייתה של אדם שהתגורר באותו זמן בקיבוץ דגניה ב'. התברר כי בני המשפחה הכירו אותו בתקופה שבה התגוררו בשכנות בעפולה, אך כלל לא ידעו על קרבתם המשפחתית. ההתאמה השנייה הובילה לאדם שהתגורר בארצות הברית ולפיה הוא נכדו של קרוב המשפחה שאותו חיפשו. בשש בבוקר, שעון ארצות הברית, התקשרו האב ובתו בהתרגשות גדולה. מן העבר השני ענה בחור אמריקאי בעל מבטא רוסי מובהק. בשיחה אתו התברר שהוא אכן נכדו של בן המשפחה שאותו חיפשו כל השנים, וכי סבו הלך לעולמו. הוא השלים את התמונה שהייתה חסרה להם לאורך השנים. מאוחר יותר נסע האב לבקר את בני משפחתו בארה"ב.

תיעוד מידע מבתי העלמין

פרויקט חדש, ללא מטרת רווח, שיזמה החברה הוא איסוף ודיגיטיזציה (אחסון מידע במערכות מחשוב) של כלל המידע הקיים על המצבות ברחבי הארץ. הצפי לסיום הפרויקט רחב ההיקף בישראל הוא בתחילת 2018 . מכאן ימשיך התיעוד לבתי עלמין במדינות נוספות ברחבי העולם.
היא התיישנות על המצבות, גיל הפטירה לדברי יפת, "פרויקט צילום המצוות יספק אינפורמציה נהדרת וחשובה. על כל מצבה יש שם מלא של הנפטר, שנות חיים, שם האב, לעתים שם האם ולעתים מעט מידע עליו. זה מידע גנאלוגי אדיר, שיהיה נגיש בחינם לציבור. אנחנו הופכים את המידע על הקברים לדיגיטלי, מכניסים אותו למאגרים וזה יאפשר להשלים המון פיסות מידע חסרות".
"מבחינתי, MyHeritage היא מפעל חיים", אומר גלעד יפת. "כל בן אדם צריך להכיר את השורשים שלו. מחקרים הראו שילדים שמכירים את השורשים שלהם מצליחים יותר כי זה נותן להם ביטחון, והחלטתי שאני אעזור לכמה שיותר אנשים לקבל את הביטחון הזה. הרי כולנו נמות בלי כלום, וזה 'תיקון עולם' – משהו מאוד יהודי שמאוד חשוב לי".

כתבות מגזין נוספות שיעניינו אותך
מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?
מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם!
ניתן ליצור קשר גם בטלפון 3616*

background Call us
מגזין הגיל השלישי

קבלו את כל הטיפים וכתבות המגזין לחיים בריאים ומאושרים ומבצעים מיוחדים ישירות למייל שלכם

קבלו את כל הטיפים וכתבות המגזין לחיים בריאים ומאושרים ומבצעים מיוחדים ישירות למייל שלכם

מגזין הגיל השלישי