חברויות נפש בגיל השלישי

החיים בבית הדיור המוגן אחוזת בית הכרם מעניקים לדיירים איכות חיים גבוהה, עם תוכן ופעילויות איכותיות סביב השעון וגם ביטחון רב: אישי, רפואי וגם – חברתי. חיי החברה התוססים באחוזה, והמפגשים התדירים בפעילויות משותפות כמו יצירה, ספורט וטיולים, מזמנים יצירת קשרים עמוקים ומשמעותיים ביותר בין הדיירים.

"בכל פעם מחדש מרגש לראות את החברויות הנהדרות הנוצרות באחוזה", מספרת מנכ"לית אחוזת בית הכרם, אורלי גולן. "גם בגיל השלישי אפשר למצוא חברות נפש עמוקה ומשמעותית, שנותנת הרבה שעות של סיפוק, הנאה וביטחון. בבית הדיור המוגן שלנו, שבו חיים מאות דיירים, כל אחד ואחת יכולים למצוא את החברים המתאימים להם, ולבלות איתם גם בפעילויות השונות וגם במפגשים אישיים. אני חושבת שפעמים רבות הדיירים בעצמם מתפלאים לגלות את הקשרים החדשים שנרקמים גם בגילאים מבוגרים. זה כיף גדול ובמיוחד – תחושה וידיעה שתמיד יש לך אוזן קשבת קרובה ועל מי לסמוך".

אתי ריבלין וטובה לידר: צעירות לנצח

החברות בין הדיירות אתי ריבלין וטובה לידר התפתחה דרך פעילות משותפת. שתיהן הן מהדיירות הראשונות באחוזת בית הכרם, שבה גם הכירו. הקשר בין השתיים התהדק במיוחד הודות להשתתפותן במחזמר "צעירים לנצח", הנערך במסגרת החוג לדרמה באחוזה ואף עולה בבתי דיור מוגן שונים ברחבי הארץ. מלבד השתתפותן כשחקניות, טובה ואתי גם מסייעות בצד הארגוני של המופעים והחוג. ביחד הן גילו עוד מכנה משותף לשתיהן: הרצון לתרום ולהתנדב.

"אני מאוד מעריכה את עבודתה של טובה ואת האופי שלה ומאוד אוהבת להיות בקרבתה", אומרת אתי. "למדתי ממנה המון – היא מאוד יסודית. אנחנו משלימות אחת את השנייה".
טובה: "לעתים קרובות אתי מרימה לי טלפון והדבר הראשון שאני אומרת זה: 'רציתי לצלצל לך בדיוק באותו עניין'. זו ממש טלפתיה".
על הפעילות ההתנדבותית המשותפת היא אומרת: "לפעמים אנחנו לא חושבות אותו דבר, אז אנחנו מדסקסות בינינו ומחליטות. אני מרגישה גם אצל אתי וגם אצלי שאנחנו יודעות לשמור על גבולות. יש באתי תכונה שמשלימה את האנרגיות שלי – השקט, הרוגע והאמפתיה, והכל ב'הצנע לכת'. לימים נוספה לזוגיות שלנו הדיירת מזל בז'יו וכך נוצרה 'שלישייה' – ואנו מקיימות מפגשים מלאי קרבה והומור, כולל ארוחת שבת משותפת מדי שבוע, ותמיכה והבנה ללא גבולות".
"הקשר שלנו מבוסס על תמיכה", אומרת אתי. "חשוב לנו להיות שם זו בשביל זו".

יעקב בן עמי ומאיר כהן: "לא חברים – אחים!"

חברויות אמיצות נוספות שנוצרו באחוזה הן בין זוגות חברים – קבוצות שמתגבשות ונהנות לבלות ביחד במפגשים, בטיולים ובפעילויות. במסגרת קבוצת חברים כזו הכירו מאיר כהן ויעקב בן עמי, שנהיו החברים הכי טובים לקראת גיל 80.
יעקב, יוצא משרד החוץ, הגיע עם רעייתו חוה לאחוזה לפני כשש שנים. "הרצון הטוב של העובדים והדיירים באחוזה לקלוט אותנו, גרם לכך שמהר מאוד התחברנו כאן חברתית", הוא מספר. "החברות הגדולה עם מאיר החלה לאחר שהוא שמע שחווה ואני טסים לספרד. הוא אמר לי: 'אתה יליד ספרד ומכיר את המדינה כל כך טוב. אולי נצטרף אליך?'. הסכמתי בשמחה, ויצאנו עם עוד שני זוגות מהאחוזה. הזוגות האלה הם הבסיס להקמת חבורה תוססת באחוזה, שמממשיכה להיפגש באופן קבוע עד היום. מאיר בשבילי הוא לא חבר אלא אח יקר. הוא אדם מיוחד במינו, שאפשר ללמוד ממנו בכל יום דברים חדשים. אדם מלא חוכמה, שמוכן תמיד לעזור".
מאיר מוסיף מצדו כי: "יעקב חבר אמיתי ונאמן. שנינו משדרים על אותו גל, ומשתתפים ביחד בטיולים, בפעילויות ספורט ובהרצאות. באופן זוגי, בכל שבוע אנחנו נפגשים בדירה אחרת, כל החבורה, לארוחת מלכים משותפת. זה תענוג גדול".
יעקב: "החיים באחוזת בית הכרם הם גן עדן, והחברות הזו רק מחזקת את זה".

רותי שרון, בהירה משולם ומרים קדוש: "לתת בלי לעשות חשבון"

גם בהירה משולם, מרים קדוש ורותי שרון מצאו בבית חברות תומכת וקרובה.
רותי שרון, המתגוררת באחוזה כבר 14 שנה, כמעט מיום פתיחתה, מספרת כי "התמיכה ההדדית בינינו מתבטאת בהקשבה, בנתינה ובמתן ביטחון שחשובים כל כך בגילנו. כשאת מרגישה לא טוב, את מתקשרת לחברה עוד לפני שאת מתקשרת לרופא, והיא מופיעה בן רגע בדירה כדי לעזור – זה משפר את הביטחון ונותן הרגשה נהדרת שאת לא לבד".
מרים מחזקת ומוסיפה: "החברות היא דבר משמעותי ביותר עבורנו. אנחנו עוזרות רבות אחת לשנייה. בעיניי, החברות האמיתית מתבטאת בלדעת לתת בלי לעשות חשבון – לא על מנת לקבל".
בהירה: "החברות בינינו נוצרה דווקא כי גילינו שלכל אחת יש תחומי עניין אחרים. אנחנו משלימות אחת את השנייה, והחברות בינינו מתאפיינת ביכולת שלנו להפרות, לסקרן ולעניין זו את זה".

זכות גדולה ולא צפויה

נסיבות החיים, הרצון ליצור קשר חדש, פעילות משותפת והצורך בחבר משותף במקום חדש הם רק חלק מהסיבות להולדתן של חברויות חדשות בגיל מבוגר. אבל האם יש משהו שמייחד את החברויות האלה, באחוזת בית הכרם?
לדברי הדיירים שעמן דיברנו בהחלט יש – ראשית, ההכרה שחייהן השתפרו ללא היכר הודות לחברות החדשה – שסייעה להם להיקלט במקום חדש ולהרגיש בו כמו בבית; ושנית, התחושה שהחברות הזאת היא זכות גדולה ובלתי צפויה. "זה משהו אחר", אומרת טובה מאחוזת בית הכרם. "יש נקודה בתת-מודע שהחברות שנוצרת כאן היא עד הסוף".
מאיר מוסיף: "כשהיינו צעירים, דאגות הפרנסה וגידול הילדים לא הותירו זמן רב לבילוי משמעותי ומשותף. היום יש לנו זמן לדבר בניחותא, להכיר לעומק. החברים האלה מתייצבים לצדך מיד גם אם יש צרה. זה ביטחון חברתי מדהים".