חיים בסרט טוב

דיירים מאחוזות רובינשטיין מספרים על אהבתם לקולנוע, על חשיבותו בחייהם, על סרטים אהובים ועל הזיכרונות הנוסטלגיים מבתי הקולנוע של ילדותם

מימי המצאת מקרן הסרטים והשנים הראשונות של הקולנוע חלפו על פנינו אינספור סצנות, שחקנים, בימאים והפקות ענק, ששינו באופן מהותי את כל מה שעומד מאחוריי המושג "קולנוע". כדי להבין את אורכה של הדרך, והתפתחותה, די יהיה להשקיף לאחור אל שנת 1879, אז הצליח לראשונה הממציא אדוארד מויברידג להסריט סוס דוהר בעזרת מערך של מצלמות, ולהשוות זאת אל הפקות הענק המתוחכמות ומרובות האפקטים בנות ימינו.

המדיום הקולנועי ממגנט אותנו כבר תקופה ארוכה מאוד, וממשיך להיות רלוונטי גם בתקופה בה סדרות טלוויזיה נהנות מפופולריות עצומה. אולם הוותיקים שבינינו זוכרים את הזמנים שבהם הקולנוע היה האלטרנטיבה היחידה – את הגילויים, את ההתרגשות ואת ההנאה העצומה שהוא הסב להם.
באחוזות רובינשטיין, רשת הדיור המוגן המובילה בישראל, חיי תרבות עשירים ביותר במסגרתם הדיירים נהנים, בין היתר, גם מהקרנות סרטים והרצאות מרתקות העוסקות בקולנוע ובסרטים.

כדי לשמוע על הקולנוע ועל האהבה אליו בפרספקטיבה רחבה יותר, פנינו אל כמה מדיירי האחוזות, שמענו מהם על הסרטים הישנים שהם אוהבים, על סרטים חדשים שבהם צפו לאחרונה, על העדפות הצפייה שלהם ועל הערך הרב שלו הם זוכים מצפייה בסרטים.

אוסף פרטי של 1,000 סרטים

אגי קאופמן, דיירת אחוזת פולג, מעבירה הלאה את חיבתה הרבה לקולנוע אל דיירי האחוזה, ומציגה בפניהם סרטים חדשים וישנים, תוך הדרכה מקורית וקצרה לפני כל הקרנה. בנוסף, במסגרת הקרנות מיוחדות של סרטי קלאסיקה באחוזה, נעשה שימוש באוסף הסרטים של אגי, הכולל לא פחות מכ־1,000 סרטים.

לשאלה מתי החלה לגלות עניין בקולנוע אגי משיבה "מהבטן של אימא", ומסבירה שהוריה היו משוגעים על קולנוע. "נולדתי וגדלתי ברומניה, כשדרך החיים תומצתה לאמרה – 'לחם ושעשועים'", היא מספרת. "הוריי האמינו שבעזרת השעשועים ניתן להפיג אפילו תחושת רעב, ומגיל 3 בערך התחלתי ללכת איתם לקולנוע". אגי נזכרת בסרט הראשון שראתה – סרט סיני בשם "האישה בלבן", שגרם להם להימלט מהאולם.

אבל החוויה הזו התפוגגה, כשאל הקולנוע הגיעו במהרה סרטים קלאסיים, אחרים ומוצלחים.
הראשונים היו רק מהסביבה הקרובה – סרטים בהפקה צ'כית, רוסית או הונגרית, "אבל הסרט הראשון שהשאיר עליי רושם טוב היה הסרט 'טרפז' בהפקה אמריקאית עם השחקנים ברט לנקסטר, טוני קרטיס וג'ינה לולובריג'ידה", נזכרת אגי. כך, חיידק הקולנוע דבק בה והמשיך להתפתח גם בשנים הבאות.

אגי נזכרת שכאשר הייתה בת 13, לאחר עלייתה ארצה עם הוריה, היא אספה לירה ללירה, עד שהספיקו לה לרכישת כרטיס קולנוע. אחד מהסרטים הראשונים בארץ היה בכיכובו של השחקן סידני פואטייה. "כל כך נהניתי מהצפייה בסרט הזה, שבפעם הראשונה הלכתי לראות אותו לבד, ביום השני ביקשתי מחברה שתצטרף אליי וביום השלישי מקרוב משפחה. וככה, במשך חמישה ימים, חזרתי לראות את הסרט, כשבכל פעם אני מתוודעת לפרט חדש שלא שמתי לב אליו בצפייה הקודמת. אחרי שנים שמעתי על אמריקאית שראתה את הסרט 'צלילי המוזיקה' במשך חודש ימים, וכשגילו את העניין נתנו לה כרטיס חופשי לצפייה. אני לא זכיתי לתגמול כזה, אבל נהניתי מהחוויה, ועד היום אני זוכרת סצנות מהסרט הזה".

צלילי המוזיקה. כרטיס חופשי לצפייה לכל החיים

———————————————
מעוניינים לשמוע פרטים נוספים
על אחוזות רובינשטיין?
התקשרו ונשמח לעזור:

*3616

———————————————

לאורך השנים אספה אגי מגוון גדול של סרטים טובים – בהתחלה בקלטות וידיאו ועם ההתפתחות הטכנולוגית – בתקליטורים. "בתדירות של פעמיים בשנה ביקרתי בלונדון, ובכל פעם הגעתי לחנות שמכרה תקליטורי סרטים; זה הגיע למצב שהכירו אותי כבחורה שיוצאת עם ערמה של סרטים מהחנות", היא מחייכת.

כשהגיעה לאחוזת פולג, לפני כשנה וחצי, הרימה את הכפפה, והציעה להעביר, בהתנדבות, חוג לגיל השלישי לדיירי האחוזה שכולל הרצאה קצרה ולאחריה צפייה בסרט איכותי. "אני מציגה סרטים חדשים וגם ישנים יותר, ובכל סרט אני בוחרת בנושא שיקבל את מיקוד ההרצאה", היא מבהירה ומציגה לדוגמה את הסרט "האדם השקט", אשר מספר על אירי שמחליט לחזור מארה"ב לכפר ילדותו. "אפשר לדבר על הסרט הזה מהמון כיוונים. אני בחרתי להתמקד בהגירה הגדולה של האירים לאמריקה".

אגי מסכמת: "סרטים בקולנוע מאפשרים לשכוח מכל צרות העולם. אני נקשרת לעלילה ומוצאת את החיבור האישי לדמויות. זה מחזיר אותי אחורה בשנים לאירועים מרגשים מהעבר, ועוזר לי לראות אותם מנקודת מבט חדשה. אני לומדת דרכם דברים חדשים".

לגלות פרטים חדשים בכל פעם מחדש

גם מירי ליזורוביץ, דיירת אחוזת ראשונים, היא חובבת קולנוע מושבעת.
"אני מאוד אוהבת את המדיום הזה", היא אומרת. "יש בו הכול. מוזיקה, עלילה, נופים, תרבויות". לשאלת הסרטים שהיא אוהבת במיוחד, היא נמנעת מהגדרות גורפות, ומציינת: "אני מתחברת במיוחד לסרטים שאני יוצאת מהם עם ערך כלשהו. זו יכולה להיות נקודת מבט חדשה על משהו שאני מכירה, ובעקבות הסרט רואה פתאום אחרת. אני אוהבת מאוד סרטים שמבוססים על מציאות, וגם נהנית מסרטים שמבוססים על ספר, כשלאחר הצפייה אני נהנית להשוות אותם למה שקראתי".

מירי לא מציינת סרט קלאסי אהוב במיוחד, אולם מהסרטים שיצאו לאחרונה היא מציינת את "השף הצרפתי" – דרמה המתרחשת על רקע המהפכה הצרפתית ומתארת דרך סיפור אישי את סיפור הקמתו של מוסד המסעדות בצרפת ובעולם. "דרך הסרט למדתי דבר חדש שלא הייתי מגלה, אם לא הייתי מגיעה לקולנוע".

מעבר להרצאות על קולנוע ולהקרנות סרטים באחוזה, מירי וכמה חברות יוצאות לצפות בסרטים חדשים בקולנוע הקרוב לאחוזה מדי יום שלישי. "אנחנו חברות טובות שכולן אוהבות את המדיה הזו, ובכל פעם אחת מאיתנו מציעה לאן כדאי ללכת, אחת לוקחת את הרכב ואנחנו נוסעות, מבלות ומדברות על הסרט. כמעט תמיד אני מוצאת נקודת חיבור שגורמת לי לחשוב על הסרט לפחות עד היום שלמחרת".

מירי מספרת כי כשהסרט מוצלח היא יכולה לצפות בו שלוש ואפילו חמש פעמים, ולגלות בכל פעם דבר חדש. בשנים האחרונות היא מנויה להקרנות טרום בכורה בסינמה סיטי בראשון לציון, שם היא נחשפת גם להרצאות מרתקות שמאירות על עלילת הסרט מנקודת מבט חדשה.

למצוא את הערך בכל צפייה

חברה נוספת בהקרנות טרום-הבכורה בסינמה סיטי היא שירה רוזן, דיירת אחוזת ראשונים, שאומרת כי "ההרצאות המקדימות מאפשרות לי להבין את הסרטים בצורה שונה".
שירה מציינת שיש לה כבוד גדול לסרטי הקלאסיקה הישנים, אולם אם אין בהם איכות היא מאבדת עניין. לעומת זאת, היא חובבת במיוחד את ז'אנר הרומנים ההיסטוריים, שמתאפיינים בקצב עלילתי ייחודי. "הצפייה בסרט היא אחד הדברים שנותנים לי אוויר. אני רואה תרבויות ונפתחת לדברים חדשים".

אבל גם כשעלילה אינה בהתאם לציפיותיה היא מציינת שכמעט תמיד היא מוצאת את הדרך לצאת נשכרת מהסרט. כדוגמה היא מתארת את הסרט שראתה לאחרונה "כרטיס לגן עדן" עם ג'וליה רוברטס וג'ורג' קלוני. "העלילה אומנם חביבה, אבל נהניתי במיוחד מהנופים המדהימים". לשאלת עד כמה היא אוהבת קולנוע, היא משיבה: "מתי שיציעו לי לצפות בסרט, אלך".

לין לביא, דיירת אחוזת בית הכרם, פעילה מאוד בתחומים שונים באחוזה, כשאת זמן הפנאי הלא רב שלה היא מקדישה לעתים קרובות לצפייה בסרטי קולנוע. לפעמים באחוזה, לפעמים בקולנוע, לפעמים באמצעות שידורי הלווין ולפעמים מאוסף הסרטים שצברה במהלך השנים.
לדבריה, יש ברשותה כ־50 סרטים, שהיא משאילה בשמחה להקרנות משותפות באחוזה.

כשהיא צופה בסרטים בקולנוע היא משתדלת להרחיב את הבילוי גם לארוחה במסעדה עם החברות. לשאלת העדפת הז'אנר היא אומרת "סרטים שמעוררים אצלי מחשבה". כדוגמה היא מציינת סרט שבו צפתה לאחרונה "יש יאק בכיתה", ומסבירה: "הסרט צולם בהרי ההימלאיה, ומעבר לנופים ולתרבויות, המשכתי לחשוב עליו עוד הרבה זמן. זה סרט שמעורר דיון. האנשים שם כל כך עניים, ויחד עם זאת כל כך שמחים, וזה בהחלט מעורר מחשבה".

לין היא חובבת של מרבית סגנונות הקולנוע – רומנטי, קומדיה, דרמה וגם מתח, שמוגש בצורה קלה ונעימה. "אומנם אני אוהבת סרטים שמעוררים מחשבה, אבל גם סרטים שמעוררים הנאה הם בעלי ערך בעיניי".

עולם הקולנוע ממשיך להתפתח כל הזמן ולהעניק לצופים חוויות רבות עוצמה, מעוררות מחשבה ומעשירות ידע. באחוזות רובינשטיין דיירים רבים החובבים קולנוע וסרטים, וזוכים לחוויות של הקרנות סרטים משותפות באחוזה, הרצאות מרתקות מטובי המרצים וגם – מיציאה לבתי הקולנוע הסמוכים לאחוזות, שכולן נמצאות במיקומים מרכזיים ביותר.