יצחק רוגוב מאחוזת צהלה מספר על סיבוב ההופעות עם דני קיי

"נולדתי בדרום אפריקה ובגיל 23 עליתי לארץ עם חברים, אחרי שלמדתי שם לתואר ראשון בכלכלה. את אשתי פנינה הכרתי בדרום אפריקה והמשכנו את הקשר בארץ. התחתנו שם ואז חזרנו לארץ והתחלתי לעבוד בלשכה הממשלתית לתיירות. משם עברתי לתפקיד מנהל אגף ההסברה בקרן היסוד." כך מספר יצחק רוגוב מאחוזת צהלה בתל אביב על הפעם הראשונה שהוא הפיק אירוע בינלאומי.

בין מילואים בחטיבה 16 להופעה עם הפילהרמונית

הסיפור שלי מתחיל מיד אחרי מלחמת ששת הימים. אני הייתי במילואים בחטיבה 16 של חיל רגלים והודיעו לי שנקבעה לי פגישה עם יו"ר קרן היסוד. קיבלתי אישור מיוחד מהמח"ט להשתחרר כדי להגיע לפגישה. בפגישה סיפרו לי שהשחקן דני קיי פנה אל משרד החוץ בבקשה לתרום סיבוב הופעות שלו עם הפילהרמונית, שבו הוא ינצח על התזמורת וייסע איתה להופיע בכל העולם תמורת תרומות לישראל. ביקשו ממני להפיק ולארגן את כל הפרויקט הזה. זה היה בחודש יולי והם רצו שההופעות יתחילו מיד אחרי החגים. כמובן שנעניתי להצעה והתחלתי מיד לארגן את סיבוב ההופעות. במקום התזמורת הפילהרמונית גייסנו לזה את תזמורת הנוער של הגדנ"ע.

בחרתי את הערים שבהם נופיע לפני הנציגויות של קרן היסוד ברחבי העולם. יצאתי עם המנהל האישי של דני קיי, הרב בונס, לסיבוב מקדים בערים. זה היה אתגר גדול למצוא מקומות פנויים להופעות גדולות בהתראה כל כך קצרה. קבענו 20 הופעות באירופה בהולנד, בבלגיה, באיטליה, בשוודיה, בקנדה ובאמריקה הלטינית. בינתיים התחלתי להפיק חוברת מהודרת שתינתן לקהל התורמים. צריך לזכור שזו תקופה בלי פקסים, טלפונים ואינטרנט. זה היה כמעט משימה בלתי אפשרית. כמובן שבמקביל הייתי צריך לדאוג למלונות, להסעות, לאוכל ולמסיבות קוקטייל לתורמים הגדולים.

יצאנו לסיבוב ההופעות באוקטובר 1967 עם תזמורת של כ-50 ילדים ועוד 11 מלווים. המנצח הקבוע היה שלום רונלי ריקליס, ועל הקונצרט כולו ניצח דני קיי, שאמנם לא היה מנצח אך הוא ידע לחקות היטב את התנועות והייתה לו אוזן מוזיקלית טובה. הניצוח שלו היה מלווה בהצגה ובקטעי הומור. באמצע סיבוב ההופעות הרב בונס ניאלץ לעזוב כי קרוב משפחתו חלה, ואני נשארתי ללוות לבד את דני קיי והתזמורת. בערב האחרון בניו יורק דני קיי הזמין אותי לדירתו. הוא שלח לימוזינה לאסוף אותי ואת מפקד הגדנ"ע מוסה זוהר. הוא עשה איתנו סיבוב בכל השדרות בניו יורק ואז התארחנו אצלו ואכלנו ארוחת ערב איתו ועם אשתו סילביה פיין, שהייתה מלחינה ידועה. דני קיי ביקר בארץ כמה פעמים במהלך השנים שאחרי ובכל פעם הוא התארח בביתי. הייתה בינינו כימיה טובה. הוא היה איש חם, פתוח ובעל קסם אישי".