תזונה ובריאות

מהי מחלת האלצהיימר ואיך מתמודדים איתה

מחלת האלצהיימר מובילה לדמנציה, שמתבטאת בפגיעה בכושר החשיבה והתפקוד. למה זה קורה, איך אפשר להקטין את הסיכויים לחלות במחלה, איך מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה?

דמנציה מוגדרת כליקוי קוגניטיבי חמור שפוגע בתפקוד היום יומי. ההפרעה מתבטאת בפגיעה ביכולת החשיבה במגוון תחומים: ליקוי בהתמצאות בזמן ובמקום, קושי ביכולת ללמוד מטלות חדשות, פגיעה בשימוש בשפה נכונה, ביצוע לקוי של מטלות, ירידה ביכולת הקשב, בהבנת מצבים ובמודעות ליכולות, קושי בשילוב בחברה, ליקוי בשיפוט ועוד.
הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה היא מחלת האלצהיימר. המחלה נגרמת על ידי תהליך ניווני של המוח. הסיבה להליך הניווני לא ברורה, אך במוחות של חולי אלצהיימר נמצאו שינויים אופייניים של משקעי חלבון (אמילואיד) וממצאים ניווניים תוך תאיים אופייניים (טאו).

אבחון מחלת אלצהיימר

האבחנה הסופית של אלצהיימר נעשית על ידי ביופסיה של המוח, אך פעולה פולשנית זו אינה מומלצת, ולכן האבחנה מתבצעת בדרך כלל על סמך התמונה הקלינית ועל ידי שלילת סיבות אחרות לירידה הקוגניטיבית.
לאחרונה קיים ניסיון לאבחון מחלת אלצהיימר לא על ידי שלילת מחלות אחרות, אלא באמצעים אבחנתיים מתקדמים כגון ביצוע MRI מיוחד ומדידת אזורים במוח ששינוים בהם אופייניים למחלת אלצהיימר.

קשר תורשתי למחלת אלצהיימר

סיפור משפחתי מחזק את האבחנה של מחלת אלצהיימר; ישנה סברה כי כ-10 אחוז מחולי אלצהיימר הם תורשתיים. ניתן לזהות את הגנים שגורמים למחלה. העיקריים שבהם הם APOE4 ו- TREM2. לנושאי הגנים האלה סיכוי רב יותר לפתח מחלת אלצהיימר בגיל צעיר.
שכיחות המחלה מכפילה את עצמה כל 10 שנים. 5 אחוז סובלים ממנה בגיל 65 ויותר מ-40 אחוז בגיל 85 שנים.
מרגע האבחנה, תוחלת החיים הממוצעת של חולי אלצהיימר נעה בין 10-14 שנים אם האבחנה נעשתה בגיל צעיר יחסית (עד גיל 65) ו-4-5 שנים אם האבחנה נעשתה אחרי גיל 80.

כיצד ניתן להפחית את הסיכוי להופעת המחלה?

לפי מספר מחקרים ובסיכום המלצת מומחים, כפי שמופיע בעיתון היוקרתי LANCET, קיימות 12 פעולות שעשויות להפחית בכ-40 אחוז את הופעת המחלה: חינוך ולמידה, הימנעות מחבלות ראש, שמירה על לחץ דם סיסטולי מופחת מ-130 מ"מ כספית בגיל הביניים, הימנעות מעישון ומסביבת מעשנים, שימוש במכשירי שמיעה ומשקפיים לאלה הזקוקים לכך, פעילות גופנית שעשויה לשפר תפקוד ומצב רוח, למנוע נפילות ולהעלות את תוחלת חיים, מניעת השמנת יתר וסוכרת, טיפול תרופתי בדיכאון (שיכול להופיע כ-10 שנים לפני דמנציה), פעילות חברתית, דיאטה ים תיכונית (פירות, ירקות, דגים ושמן זית), הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת, הימנעות מאזורים עם זיהום אוויר קשה.

מהלך המחלה

במהלך המחלה קיימת ירידה קוגניטיבית ותפקודית הדרגתית. בהתחלה יופיעו בדרך כלל תלונות על הפרעה בזיכרון, בהמשך יופיעו בדרך כלל על פי סדר זה: ליקויים בתפקוד בעבודה או בנסיעות לאזורים לא מוכרים, הפרעות בתכנון פעולות (הכנות לאירוח או תכנון פיננסי), צורך בעזרה בלבוש וברחצה, בעיות בשליטה על הסוגרים, ליקוי בתקשורת (שימוש במעט מילים ומשפטים מעטים רק לדברים קונקרטיים – לאכול/ כואב וכד'), ירידה בניידות, נפילות, ריתוק לכיסא גלגלים. קיים קושי משמעותי להתמודד עם חולה הסובל מהמחלה, בין היתר בגלל שהמחלה מתקדמת וקשה מאוד להסתגל אליה. כשכבר מסתגלים לליקוי מסוים, תוך זמן קצר בדרך כלל מופיע ליקוי נוסף.

טיפול במחלת האלצהיימר

למעשה אין היום טיפול העוצר את התקדמות מחלת אלצהיימר. מושקע הון עתק במציאת תרופה שתאט או תמנע את התפתחות או החמרת הליקויים הקוגניטיביים.
לאחרונה אישר ה-FDA תרופה שהיא נוגדן הממס את החלבונים הפתולוגיים ששוקעים במוח של חולי אלצהיימר. לצערנו, למרות היעילות בהמסת החלבונים, לא הוכח שיפור תפקודי או קוגניטיבי בחולים שטופלו.
תרופות אחרות שאושרו לטיפול במחלת אלצהיימר, כגון דונזפיל (אסנטה, ממורית) או ריואסטיטמין (אקסלון) או גלנטמין (רמיניל) שיפרו במעט ולזמן קצר את היכולת הקוגניטיבית של חולי אלצהיימר. לפעמים לתרופות הייתה גם השפעה חיובית על התנהגות החולים. תופעות הלוואי של התרופות האלה הן בעיקר כאבי בטן, בחילות ולעיתים הקאות.

לחלק גדול מחולי אלצהיימר (כ-50 אחוז) מחשבות שווא והפרעות התנהגות שמתבטאות באי שקט ובהתנהגות לא נורמטיבית. הם אינם יכולים לשבת במקום, הם משוטטים, לא ישנים בלילה, לעיתים אלימים וצועקים ללא כל סיבה.
עיקר הטיפול בבעיות האלה הוא טיפול סביבתי. יש לנסות למצוא את סיבת האי שקט, לאפשר להם לשוטט כל עוד אינם עושים נזק לעצמם ולהגביל אותם מעט ככל האפשר.

 

מחלקות סיעודיות באחוזות רובינשטיין

רשת אחוזות רובינשטיין כוללת ארבעה בתי דיור מוגן יוקרתיים לדיירים עצמאיים ופעילים.

לצד זאת, האחוזות מפעילות גם מחלקות סיעודיות מודרניות בנפרד מהדיור המוגן הפועלות כולן ברשיון ופיקוח משרד הבריאות.
במידה ודייר/ת הופכים לסיעודיים, הם יכולים לעבור להתגורר באגפי הדיור התומך ולקבל בהם שירותי סיעוד מלאים או חלקיים. גם חולי אלצהיימר המרותקים לכיסא יכולים לשהות במחלקות אלה.

באחוזת ראשונים פועלת גם מחלקה לתשושי נפש.
זוהי מסגרת אינטימית ואיכותית, שבה הדיירים מתגוררים דירות סטודיו מרוהטות עם שירותים ומקלחת, מטבחון ומרפסת קטנה. השטחים הציבוריים מוגנים על ידי דלתות סגורות ומרפסות שמש המוגנות על ידי מעקה. המחלקה מנוהלת על ידי צוות מקצועי קבוע ומגובש, ולדיירים מוצעות פעילויות רבות בסדר יום קבוע, אך גם גמיש – המותאם לצרכיו של כל מטופל, תוך תוכנית לשימור היכולות הקוגניטיביות באמצעות גירויים קוגניטיביים

במחלקה השגחה רפואית וטיפול סיעודי 24 שעות ביממה, וניתנים בה גם שירותי פיזיותרפיה, ייעוץ של דיאטנית, מרפאה בעיסוק, עו”ס ושירותי כביסה וניקיון הדירה.

עוד על המחלקה לתשושי נפש >>

כתבות מגזין נוספות שיעניינו אותך

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם!
ניתן ליצור קשר גם בטלפון 3616*

בלחיצה על "שלח" אני מאשר/ת כי קראתי את התקנון וכי הפרטים שמסרתי יכללו במאגר המידע של אחוזות רובינשטיין בהתאם למדיניות הפרטיות של החברה

background Call us
מגזין הגיל השלישי

קבלו את כל הטיפים וכתבות המגזין לחיים בריאים ומאושרים ומבצעים מיוחדים ישירות למייל שלכם

קבלו את כל הטיפים וכתבות המגזין לחיים בריאים ומאושרים ומבצעים מיוחדים ישירות למייל שלכם

מגזין הגיל השלישי