מועדון האקטואליה של אחוזת בית הכרם אירח את חבר הכנסת מופיד מרעי
מועדון אקטואליה של אחוזת בית הכרם, דיור מוגן בירושלים, בהנחיית אליהוא בן און, אירח את ח"כ מופיד מרעי, קצין מילואים בדרגת אלוף משנה שכיהן כמפקד גדודי חרב, וחטיבת החרמון. לאחר שירותו הצבאי שימש כראש המועצה המקומית חורפיש וכיו"ר ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.
צילום: מסר 1
ח"כ מרעי סיפר על ילדותו במשפחה של פלאחים שהתפרנסה מגידול טבק, על הערכים שהורישו ההורים לו ולאחיו. "ערכים של כבוד למשפחה ולהורים, חינוך ושהתבכיינות זו לא תכנית עבודה".
הוא סיפר לדיירי אחוזת בית הכרם על נפילתו של אחיו הגדול אל"מ נביה מרעי שנהרג בעת ששירת כסגן מפקד אוגדת עזה. "אחי הגדול נביה היה מודל לחיקוי וחלוץ בדרכו. הוא התעקש שלא להתנדב ליחידת המיעוטים ופרץ את הדרך עבור הרבה מאוד לוחמים דרוזים בצה"ל. כשארבעה ילדים היו בלבנון, אבא שלי ישב תחת עץ התאנה והסתכל על הרכבים שעברו, מחכה להם שיגיעו הביתה ודואג לשלומם. ההורים דואגים לנו כל הזמן".
על יחסיו של מרעי עם סא"ל מ': "סא"ל מ' הקצין הדרוזי, ששמו הותר לפרסום, מחמוד חייר א-דין שנפל בחאן יונס. הוא גדל בישוב חורפיש, מדבר בגובה העיניים, 'איש של אנשים', ממשפחה של אצילים. החוזקה שלו בגבורה שלו".
על היחסים בין הערבים והדרוזים: "היחסים מעורבים. חלק מהם מפנים אצבע מאשימה אלינו. אנחנו אמיתיים, אמינים ונאמנים. יש ממשקים בטיפול ביישובים של דרוזים וערבים. הטיפול ברמת החיים ובענייני אלימות בקהילה. יש דברים שייחודיים לדרוזים ולצ'רקסים כמו חיילים משוחררים, תעסוקה וכיוב".
ח"כ מרעי סיפר כיצד סייעה הסוכנות היהודית לישוב שלו חורפייש להתחבר לקהילה היהודית בניו-ג'רסי וכיצד סייעו לו לזכות במקום הראשון במצטיינים בבחינות הבגרות ובפיתוח תוכנית 'פותחים עתיד לילדים' שעלולים לנשור מבית הספר.
על חוק האזרחות וחוק הלאום: "התנגדתי לחוק, כל עוד לא יושבים עם ראשי היישוב הדרוזים. הצעתי שיהיה תיקון כך שמדינת ישראל תהיה שייכת לעם היהודי ולכל מי שקשר את גורלו למדינה. בעצרת כנגד החוק היו בכיכר רבין 20 אלף דרוזים ועוד 180 אלף יהודים שחשבו שצריך לשנות את החוק, כאות סולידריות".
על היחסים עם הדרוזים ברמת הגולן: "היחסים בין הדרוזים בכל העולם הם יחסים כמו של היהודים בכל העולם. היום יש 16 ישובי דרוזים בישראל הכוללים 120 אלף תושבים, ברמת הגולן יש 4 ישובים עם 20 אלף. אני לא מקנא בדרוזים ברמת הגולן. אחרי שברק הבטיח להחזיר את הגולן, כולם היו 'פרצוף תשעה באב'. אנחנו יודעים מה השלטון הסורי היה עושה להם. כשדיברו על החזרת הגולן חלק מהדרוזים חיפשו אדמות בכפרים שלנו כי לא רצו לחזור לשם. צריך לזכור שכ- 89 אחוז מהתושבים ברמת הגולן נולדו בעידן של ישראל".