טוען...

דיירי אחוזות רובינשטיין מספרים

סבא טוביה והשכנה גולדה | מאת רינה דובדבני , דיירת אחוזת ראשונים

תאריך:26.03.23

סבתא גולדה לא הייתה באמת סבתא. היא הייתה שכנה בבית אבות סיעודי, בו שכן אבי הקשיש טוביה. גולדה הייתה אישה ערירית, ניצולת שואה. היא הביאה שמץ של אור לאנשים שזקנתם לא שפרה עליהם. היא תרמה לדיירי המקום את כל רוחה ונשמתה. 

 

סבא טוביה והשכנה גולדה | מאת רינה דובדבני , דיירת אחוזת ראשונים

 

במשך אחת עשרה שנים זכה אבי להיות שכן קרוב לאישה מופלאה זו. כאשר כבה מאור עיניו הייתה מספרת לו סיפורים "משם" מפולין הרחוקה. לפעמים הייתה מתבלת את דבריה בשירי עם של מרדכי גבירטיג ביידיש, שירים ששרה לי אימי בילדותי, ואבי אהב אותם: "שנות ילדות" "רייזעלע", ובשיר המופלא של אברהם גולדפאדן "צימוקים ושקדים". פעמים רבות נפגשתי עם גולדה, שהייתה מכנה אותי בשם "מיידלע" שלי – "ילדה" שלי בשפתה, ואני הייתי בתחילת שנות החמישים שלי, ואם לשני בנים בוגרים. 

שמחה גדולה שמחה גולדה כאשר סיפרתי לה שבני בכורי עומד להינשא לבחירת ליבו. האהבה, הברכות והנשיקות שהרעיפה עליי – עוררו בי געגוע לאימי המנוחה, לימים רחוקים מלאי חסד… "גולדה," שאלתי אותה, "האם את מוכנה ללוות את סבא טוביה לחתונה?" דמעות צצו בעיניה של האישה הטובה, ותשובתה הייתה: "איזה כבוד… מיידלע שלי…". החתונה של בני בכורי נערכה לפני שנים רבות, ביום השביעי של חג החנוכה. על כל שולחן באולם הוצבה חנוכייה, ומאות הנרות הפיצו אור יקרות. אבי וגולדה הופיעו באולם השמחות לבושים במיטב בגדיהם.

השכנה המסורה דאגה ללבושו של סבא טוביה, לחליפה נאה, חולצה לבנה בוהקת מלובן, ועניבה צבעונית שהאירה את פניו. שמלתה של גולדה הייתה חדשה ואופנתית, והאישה הייתה מקושטת, מסורקת וענודה בתכשיטים, כאילו היא הולכת להוליך את נכדה שלה לחופה. האורחים הרבים לחצו את ידיהם, ואורחי הכלה נשקו את ה"סבתא". סבא טוביה ו"סבתא" גולדה הסבו לשולחן הכבוד ליד החתן והכלה. מי שלא ראה את פניה המאושרות של גולדה – לא ראה אושר מימיו. האישה הטובה דאגה לאבי במשך הסעודה, ניגבה את אגלי הזיעה שצצו על מצחו, עזרה לו לאכול, סיפרה לו על נרות החג והשמחה הרבה. ימים רבים לאחר האירוע המשמח לא יכלה ה"סבתא" להירגע. 

את הקורות אותה, והכבוד לו זכתה בחתונת בני, לא יכלה לשכוח. היא חזרה על סיפורה בכל עת, פעם אחר פעם, למי שהיה מוכן להאזין לה. אהבתי את גולדה אהבה רבה. לא יכולתי לשכוח את השכנה הטובה שתמכה באבי, את טוב ליבה. שכנה טובה לעת זקנה.

מתוך "דבר ראשונים", עיתון אחוזת ראשונים, עיתון מס' 37

כתבות מגזין נוספות שיעניינו אותך

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם!
ניתן ליצור קשר גם בטלפון 076-599-6619






    בלחיצה על "שליחה" אני מאשר/ת כי קראתי את התקנון וכי הפרטים שמסרתי יכללו במאגר המידע של אחוזות רובינשטיין בהתאם למדיניות הפרטיות של החברה

    background Call us
    Accessibility

    FEEDBACK

    Description

    Accessibility

    Accessibility Statement

    array(0) { }