יותר צעירים, יותר עצמאיים: מנפצים מיתוסים על דיור מוגן
העלייה בתוחלת החיים וברמתם הביאה עמה לשינוי משמעותי בכל הקשור לחיים בגילאים מבוגרים; בני הגיל השלישי כיום הם עצמאיים, נמרצים ופעילים יותר מאי-פעם. בהתאם לכך, הולך וגובר הביקוש למגורים בבתי דיור מוגן, שבהם ניתן ליהנות ממגוון פעילויות, מעושר חברתי ומביטחון רפואי ואישי, ולעבור את התקופה הזו בחיים באופן מיטבי.
ובכל זאת, קיימות עדיין תפיסות שגויות הנוגעות לחיים בדיור מוגן.
במאמר הבא נתייחס למספר מהמיתוסים הללו באופן מנומק, נציג את העובדות בנוגע אליהם – וכך גם את היתרונות הרבים שמספקים בתי דיור מוגן איכותיים לדייריהם.
מיתוס 1: דיור מוגן הוא מילה נרדפת לבית אבות
אחת התפיסות השגויות, וכנראה הנפוצה ביותר, היא כי דיור מוגן הוא שם נרדף לבית אבות.
אולם דיור מוגן ובית אבות הם שירותים שונים לחלוטין המיועדים לאנשים בעלי צרכים שונים.
בעוד שבתי אבות מיועדים לאנשים לא עצמאיים בדרגות שונות, בחלקם סיעודיים ממש, בתי דיור מוגן מיועדים לאנשים עצמאיים לחלוטין.
בהתאם לכך, בבתי אבות הדגש הוא על מתן מעטפת של השגחה וטיפול רפואי וסיעודי.
לעומת זאת, בבתי הדיור המוגן הבסיס הוא חיי הקהילה העשירים, פעילויות הפנאי, התרבות והספורט המגוונים הנמצאים כולם בסביבת המגורים, הרווחה האישית ואיכות החיים הגבוהה; כל זאת תוך, מעטפת רחבה שמעניק הבית וכוללת שירותי ביטחון ורפואה.
הבדל נוסף הוא בפרטיות: בעוד המגורים בבתי אבות הם לעתים קרובות משותפים (שניים בחדר/דירה), בדיור מוגן המגורים תמיד בדירות פרטיות.
חשוב לציין גם כי שפע הפעילויות, רמתן, כמו גם השירותים, המבנים, הדירות והמתקנים בבתי דיור מוגן, איכותיים בהרבה מאשר בבתי האבות, ולעתים יוקרתיים ממש.
מומלץ לקרוא עוד על ההבדלים בין דיור מוגן לבית אבות
מיתוס 2: בתי דיור מוגן מיועדים לאנשים שאינם עצמאיים
המיתוס השני הוא למעשה המשך ישיר לזה הראשון.
דיור מוגן מיועד לאנשים עצמאיים לגמרי.
בתי דיור מוגן מעודדים את הדיירים לשמור על אורח חיים פעיל, עצמאי ופעלתני, תוך מעטפת של ביטחון אישי ובריאותי, ותוך איזון בין פרטיות לחיי חברה. כך למשל, בתי הדיור המוגן של אחוזות רובינשטיין, רשת הדיור המוגן הפרטית המובילה בישראל, פועלים מתוך תפיסה שמצד אחד מאפשרת פרטיות מקסימלית לדיירים, בדירותיהם הפרטיות, ומצד שני מעודדת קיום חיי קהילה וחברה תוססים ומגוונים; חיים אשר כוללים מפגשים חברתיים עם דיירים בעלי תחומי עניין זהים, פעילויות ספורט, תרבות ואומנות, הרצאות, ארוחות חג משותפות, יציאה לטיולים או להצגות וכן הלאה. כל זאת במתקנים ברמה הגבוהה ביותר.
דיירי אחוזות רובינשטיין מציינים פעמים רבות את תחושות החופש והעצמאות שהם חשים מרגע שעברו להתגורר בדיור המוגן, ואת העצמאות שדרך החיים הזו מעניקה להם.
"לפני שעברתי לדיור המוגן, הפעילויות היו פחות נגישות לי. הייתי צריכה לטרוח רבות כדי לזכות בבילוי טוב", מספרת אחת הדיירות. "באחוזה הכול נמצא מחוץ לדלת. אני יוצאת למסדרון ופוגשת שכנה, יורדת במעלית ונכנסת לפעילות פלדנקרייז, להרצאה או לשתות קפה עם חברות. החופש שלי הוא הרבה יותר גדול". "רוצה – אני עם החברים, לא רוצה – אני בדירה הפרטית שלי. והכל בלחיצת כפתור", מפרט דייר נוספת.
מיתוס 3: בדיור המוגן יש קהילות סגורות, שקשה להשתלב בהן
ההפך בדיוק! חיים בדיור מוגן הם הדרך הטובה ביותר להפגת הבדידות.
בתי הדיור המוגן, ובוודאי המומלצים שבהם, מיועדים לקליטה מיטבית של דיירים חדשים ולשילובם בקהילה, ועושים זאת דרך קבע. כך, רבים מהדיירים מוצאים חברי נפש חדשים דווקא בשלב זה של חייהם.
אחוזות רובינשטיין, למשל, מפעילות תוכניות מגוונות שמטרתן לקלוט בזרועות פתוחות ובאופן מיטבי את הדיירים החדשים. זאת, הן באמצעות אנשי צוות המופקדים על המעבר ועל חיבורם של הדיירים החדשים לוותיקים, והן בעזרתם של דיירים המתנדבים לארח וללוות את הדיירים הנכנסים ולסייע בהתאקלמותם.
לאחר שנוצרו הקשרים הראשוניים, הם נשמרים בזכות מגוון הפעילויות העצום המתקיים באחוזות – ארוחות חג, הרצאות אורח, אירועים חברתיים שונים, חוגים ועוד. כך גם נוצרים קשרים חדשים נוספים, כאשר כל מפגש הוא גם הזדמנות להיכרות חברתית.
מיתוס 4: המעבר לדיור המוגן מנתק את הדייר מחבריו ומשפחתו
אחת התפיסות השגויות היא שהמעבר לבית הדיור המוגן עשוי לפגום בקשרים החברתיים הקודמים, משום שהדיירים ממעטים לצאת ממנו.
אולם, בית דיור מוגן הוא ההפך המוחלט מבית סגור. זהו בית פתוח, מטופח, שנעים לבקר ולהתארח בו.
אחוזות רובינשטיין מעודדות את חיזוק הקשרים המשפחתיים ועם החברים שמחוץ לאחוזה.
לאחר המעבר, האחוזות עורכות חנוכות בית מושקעות, שאליהם מזמינים הדיירים הנכנסים את חבריהם ויקיריהם לביתם החדש. לצד זאת, פעמים רבות האחוזות מציעות לדיירים להזמין את המשפחה והחברים לאירועים, לתערוכות, להופעות ולמפגשים חגיגיים.
בנוסף, באחוזות נערכים אירועים לכל המשפחה, לילדים, לנכדים ולנינים, ובהם ארוחות שישי, ערבי כישרונות צעירים, ימי כיף בבריכה ועוד.
גם היציאה מן האחוזות היא בדיוק כמו היציאה מהבית הקודם; באחוזות רובינשטיין לדיירים יש רכבים פרטיים, ככל שירצו, עם חניות מסודרות. מיקומם המרכזי של הבתים אף מאפשר נגישות מיטבית לתחבורה ציבורית ולמרכזי בילוי ופנאי.
מיתוס 5: בדיור מוגן אתה מוקף בזקנים – ולכן מזדקן מהר יותר
העובדות מוכיחות אחרת.
ראשית, הדיירים בדיור מוגן אינם זקנים. הם "המבוגרים הצעירים" – פעילים, נמרצים ואוהבי חיים. שנית, המפגשים, השפע האדיר של הפעילויות והביטחון הפיזי והחברתי, מעניקים דווקא תחושה צעירה, בריאה וחיונית יותר למרבית הדיירים.
רשת אחוזות רובינשטיין, המתמחה בדיור מוגן יותר מ-25 שנה, מקיימת פעילויות רבות התורמות לאיכות החיים ולאווירה צעירה ותוססת: פעילויות ספורט, חוגים חווייתיים לחיזוק הקוגניציה והזיכרון, פעילויות התנדבות, טיולים, אירועים וריקודים, מפגשים חברתיים וגם מפגשים בין-דוריים, שתורמים כולם לאורח חיים מהנה וצעיר. גם מיקומן של האחוזות בלב שכונות או אזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה צעירה, תורם לכך מאוד.
כל אלה מתבטאים בתוחלת החיים הגבוהה באחוזות, העומדת על כ-90 שנה לעומת 83 בקרב שאר האוכלוסייה.
ככל שהאנושות מתפתחת ומתקדמת, דיור מוגן הוא פתרון שנהיה יותר ויותר רלוונטי לבני הגיל השלישי, אולם ישנם רבים שעדיין לא מכירים לעומק את סגנון החיים שהוא מציע ואת יתרונותיו הרבים.
במאמר זה סקרנו כמה מהמיתוסים השגויים המרכזיים בהקשר לדיור המוגן, והצגנו את העובדות לגביהם, על פי ניסיוננו הרב בתחום.
