חצי יובל לאחוזת ראשונים

אחרי עשרים חודשים באחוזת ראשונים, דיור מוגן, אני יושב לי עם כוסית וויסקי, מהרהר ומנסה לסכם את הפרק החדש של חיי. כנראה שבגיל מסוים אנו הופכים ליותר בררנים בכל דבר. אולי יותר עייפים ובוחרים במה שיותר נוח, שקט ורגוע. החברים מתמעטים, וחלק של הנשארים לא כל כך מתפקדים. האחוזה מעמידה בדרכינו חברים חדשים וכך נוצרים […]

החלטתי לעבור לדיור מוגן. הרעיון להשתתף בחוגים ופעילויות מגוונות בלי לצאת מהבית – מוצא חן בעיניי. בתי חנה, הגרה ברחובות, ביקשה מאוד שאחפש דיור מוגן באזור המקרב אותי אליה, כך שחיפשתי וביקרתי בדיורים שונים ברחובות ובראשון לציון, עד שהגעתי לנופשון ב"אחוזת ראשונים". הדבר הראשון שבלט מאוד ומצא חן בעיניי הייתה הפעלתנות של הדיירים. התנועה נראתה […]

עבורי, ההחלטה לעזוב את דירתי שחייתי בה לבד ולעבור לדיור מוגן, לא הייתה קשה במיוחד, מכיוון שחל אצלי אירוע רפואי בעיניים, והפכתי לכבדת ראייה. לחיות לבד בדירה היה בשבילי לא הגיוני. את "אחוזת ראשונים" הכרתי. אימי הייתה המאושפזת הראשונה במחלקה הסיעודית, לכן המקום היה מוכר לי. היו לאימי הרבה חברות מן הבית, וכך ידעתי על […]