תפריט-לחצו לפתיחה
 

עולמו המופלא של סבא טוביה

מאת: גלית בן חמו

טוביה צפיר מספר על ילדותו, על הנשים החשובות בחייו, על הקשר עם נכדיו ועל הצלחתו בעולם הילדים

טוביה צפיר, בן 72, הוא אחד הכוכבים הגדולים, הוותיקים והרבגוניים בישראל.
מספיק להביט בפתיחת הערך שלו בוויקיפדיה – “שחקן, חקיין, קומיקאי, מדבב ומנחה טלוויזיה ישראלי” – כדי להבין זאת.
ועוד דבר, שלא כתוב שם: הוא אהוב באותה מידה על בני 80 ועל בני 5. קונצנזוס.
אבל כמו אצל כל כוכב גדול כמעט, גם אצל טוביה ההתחלה לא בישרה על הבאות.

צילום: אורית פניני

הוא נולד בשנת 1945 בשכונה בדרום תל אביב, לזוג הורים יוצאי פולין שניהלו מכולת שכונתית. “הוריי עבדו מבוקר ועד ערב”, הוא משחזר. “למדתי בבית ספר מעורב של בנים ובנות בנווה צדק. מולנו גר אז הרב ידידיה פרנקל, ובכל שבת הלכתי עם אבא לבית הכנסת. כך קיבלתי קצת מהחינוך החילוני וקצת מהמסורתי.

נווה צדק הייתה אז שכונה עממית במלוא מובן המילה. קיבוץ גלויות. גרנו ביחסי שכנות טובים – בוכרים, יוונים ותימנים. לא היה הבדל של גזע, דת או מין, וכמו המבוגרים גם אנחנו הילדים שיחקנו יחד בטבעיות שאפיינה את השכונה”.

בתפקיד המן הרשע

טוביה הקטן החל להימשך לעולם הבמה. מי שקירבה אותו לשם הייתה אחותו, המבוגרת ממנו ב-12 שנה. “היא הייתה עבורי כמו אימא קטנה”, הוא מספר. “בזמן שההורים עבדו ללא הפסקה במכולת כדי לפרנס אותנו, ביליתי עם אחותי שעות ארוכות. האהבות שלה הפכו מהר מאוד גם לאהבות שלי. היא אהבה לצפות בסרטים, ומאז שאני זוכר את עצמי נגררתי אחריה לבתי הקולנוע. גרנו בשכונה שבה לאף אחד לא היו טלוויזיה או רדיו, והבילוי היחיד שלנו היה בקולנוע. שם, על המושבים בקולנוע עדן, ארגמן וזוהר, כשאחותי לידי כל הזמן, התאהבתי במשחק. זה מה שקבע את הכיוון בחיי”.

מה אמרו ההורים על התחביב הזה?

“אמי ממש לא אהבה את הרעיון. זה הפחיד אותה והיא התפללה שלא ייצא לה ‘איזה בן שחקן’. כשהאימהות בשכונה התפעלו וניסו להחמיא לה: ‘תשמעי, הבן שלך יגיע לבמה’, היא הגיבה ב’אוי, אל תקללו אותו’. ככה היא באמת חשבה, וזה מה שהיה יפה אצל אימא. היא אמרה את זה בתמימות ומכל הלב. אני זוכר שהזמנתי אותה להופעה עם להקת הנח”ל. חשבתי לעצמי שאולי אם היא תראה איך הקהל נהנה מהמשחק שלי, היא תשנה את עמדתה. אבל היא אמרה בסוף המופע: ‘אתה לא מתבייש? תראה איך כל האנשים צחקו ממך’. היא לא ויתרה, וגם מאוחר יותר ניסתה לשכנע אותי שאלך ואלמד באוניברסיטה מקצוע הגון. כמובן שהייתה לה השפעה גדולה עליי, ובאמת בשלב מסוים עזבתי את התחום והתחלתי ללמוד פסיכולוגיה. אבל הבנתי שזה לא בשבילי וחזרתי לבמה. אימא אגב נשארה עקבית לאורך כל הדרך, וגם כשהפכתי לכוכב היא עדיין לא האמינה במשחק כמקצוע”.

“הבן-גוריון של החקיינים”

צילום: טל שחר

צפיר הצעיר התקבל ללהקת הנח”ל – ומאז לא הפסיק לככב. כישרונו וסגנונו כבשו את הבמות, את המסך הגדול והקטן.
הוא שיחק בסרטים מיתולוגיים כמו “צ’רלי וחצי”, “חגיגה בסנוקר”, “גבעת חלפון אינה עונה” ו”הלהקה”. כיכב בסדרות טלוויזיה כמו “חדווה ושמוליק” “השיר שלנו” ו”טלנובלה בע”מ” ומשחק עד היום ב”סברי מרנן”.
לצד זאת, כמובן, הפך לכוכב הילדים “סבא טוביה” ( ועל כך עוד בהמשך). אבל יותר מכל, במשך שנים רבות היה ידוע כחקיין המוכשר והמוביל במדינה.

בשנות השבעים הוא הצחיק את ישראל כולה בתוכנית “ניקוי ראש”, כשחיקה פוליטיקאים כמו מנחם בגין, שמעון פרס ויצחק רבין. בשנות ה-90 דיבב רבות מבובות הפוליטיקאים בתוכנית הסאטירה “החרצופים”. “בסך הכול זכיתי לשנים רבות של חסד כששלטתי לבד בתחום”, הוא אומר. “בתקופה שבה התפרסמתי היו עוד חקיינים, אבל אני שיניתי את כללי המשחק והצבתי רף חדש: סאטירה פוליטית. בפעם הראשונה הוצגו המנהיגים בראי עקום. זה נעשה עם מעט לגלוג לצד מתיחת ביקורת מתוחכמת. העבודה על הדמות הייתה להיכנס לנשמה של הפוליטיקאים, ולקלוט את הניואנסים הקטנים. בסופו של דבר בכל פוליטיקאי הצלחתי לזהות את הדבר המגוחך. הם מתאמצים למצוא חן, וכל דבר שהם עושים אפשר למתוח ולהפוך לגרוטסקי”.

מה דעתך על החקיינים בימינו?

“אני חושב שיש כישרונות גדולים, ואני צופה בהם בהנאה. חלקם סיפרו שגדלו עליי, וזה מאוד החמיא לי. אחד מהם אפילו אמר שאני ‘בן-גוריון של החקיינים’, היגד שמיהרתי לאמץ ולא סתם. אני מעריץ את בן גוריון ומתגעגע למנהיג שהוא היה”.

מה אתה חושב על המצב הפוליטי כיום?

“יש כמה תופעות מדאיגות. למשל, אי אפשר להתעלם מהניסיונות לחוקק חוקים עוקפי דמוקרטיה, כי ברור שכך אנו עלולים להגיע לסוג אחר של חיים ושל תרבות שלא נרצה בה. מצד שני, אני מאמין גדול בהיסטוריה היהודית, שהייתה פתוחה תמיד לדיונים. ביהדות המסורתית הפלפול והוויכוח היו שכיחים בין הפרשנים ובין הפוסקים. שלום עליכם מתח בזמנו ביקורת על העיירה היהודית, שנחשבה לסאטירה נוקבת. אני התחנכתי בארץ על חנוך לוין ועל מוטי קירשנבאום. הם היו אנשים ליברלים שהאמינו שבעזרת ביקורת והומור צריך להתריע מפני דברים, ואני מקווה שהמסורת הזאת תימשך”

“סבא-רבא טוביה”

צילום: אורית פניני

אם אמו לא תמכה בכך שיהיה שחקן, הרי שהאישה השנייה בחייו מהווה חלק בלתי נפרד מהקריירה המצליחה. “יעל ואני נפגשנו לראשונה בכיתה ו’, בבית ספר בצפון תל אביב”, הוא מספר. “התקרבנו במשך כמה שנים, כשלמדנו למבחנים. יעל הייתה הומנית ואני הייתי חזק מאוד במתמטיקה. עזרתי לה ללמוד לאחד המבחנים, ומאז בעצם אנחנו יחד. לא יכולתי לבקש לעצמי מתנה טובה יותר מאשר אישה כמו יעל. היא רואה בכל מצב את חצי הכוס המלאה, היא מעודדת אותי כשצריך, היא יודעת להסתכל על דברים מנקודת מבט אובייקטיבית והיא תמיד בעדי”.

הילדים – שלומית, יוני ויואב – הרחיבו את משפחת צפיר והפכו את יעל ואת טוביה לסבתא וסבא לשבעה נכדים.

מה עשה לך תפקיד חייך כסבא?

“אין יותר טוב מזה. יעל ואני הרווחנו את תפקיד המלאכים. הנכדים יודעים שאצל סבא וסבתא יש רק פינוקים. אנחנו כאן כדי ליהנות איתם, וגם כשניסינו להציע עזרה בחינוך, הילדים עמדו על זכותם שנשאר באזור הנחמדות. הקשר שלנו עם הנכדים הוא של אהבה ללא תנאי, ויש בו משהו שונה מהקשר שהיה לנו עם הילדים שלנו בזמנו”.

היכולות הקוליות המגוונות של טוביה זימנו לו לא מעט תפקידי דיבוב בסרטי קולנוע לילדים, ביניהם “אלאדין” ו”עידן הקרח”. מכאן נפתחה לו דלת חדשה לקהל הילדים והוריהם, במופעי במה, בקלטות הווידאו “פים-פם-פה”, בפסטיבלים ויותר מכל – בתור הסבא הכי מפורסם בישראל: סבא טוביה.

“כששאלו אותי בזמנו אם אני מעוניין בתפקיד ‘באלו’ ב’ספר הג’ונגל’ היו משוכנעים שאסרב. אבל אני במהותי שחקן ואמרתי ‘למה לא?!’. מה שמשך אותי לתפקיד היה ש’באלו’ הוא דמות שמחה וחיובית והוא סוג של גיבור. ההצגה הזאת הצליחה מאוד וזאת הייתה נקודת ההתחלה שלי בעולם הילדים. אחר כך עשיתי כמה תפקידים ואז נולדה הנכדה שלי והעלינו רעיון על סבא שבא לבקר את נכדתו ומספר לה סיפורים. כך נוצר ‘סבא טוביה’. החברים מסביב פקפקו, ואמרו שזה לא יעבוד. לא הבינו איך בגיל 50 אני מכניס את עצמי לתפקיד כזה. אז הלכתי ליעל והיא אמרה לי: ‘אם הם אומרים שזה לא יצליח, בטוח שזה יהיה מעולה. בוא נעשה את זה'”.

מה דוחף אותך להמשיך כל הזמן בעשייה וביצירה?

“הריגוש והצורך לחדש וליצור. וכמובן – הקשר המופלא עם הקהל. הילדים שגדלו עם סבא טוביה הם היום בני 22. עיתונאי אחד שאל אותי ‘עד מתי תהיה סבא טוביה?’ עניתי לו: ‘עד שאהיה סבא-רבא טוביה'”.

יצירת קשר

  • האחוזות*
    0
  • שם מלא*full name
    1
  • טלפון*full name
    2
  • אימייל*full name
    3
  • הערות*something more
    4
  • תקנון*you like
    קראתי את
    5
  • 6
  • 7
  • Email*a valid email address
    8