טוען...

דיירי אחוזות רובינשטיין מספרים

אטה בלטמן מאחוזת בית הכרם על היום הראשון שלה כמורה

"התרגשתי מאוד. הלב דפק. האם אצליח?"
תאריך:29.09.21

"השנה היא 1952. אני הייתי תלמידה להוראה בשנה ב' בסמינר בית הכרם בירושלים. הייתי אמורה לסיים את שנה זו ולחפש עבודה בירושלים. כך תכננתי, אבל אחד מחבריי לכיתה היה בן רעננה, והוא שכנע אותי לעבור איתו ללמד ברעננה, מקום מבוסס, בבית ספר ותיק עם מסורת יפה, חבר מורים צעיר ומנהל מסור ומדריך נהדר. השתכנעתי והתקבלתי לעבודה כמורה בכיתה ג'. כמה ימים לפני תחילת הלימודים יצאתי לבקר בבית הספר. חברי לא טעה בתיאוריו. בית הספר עשה רושם טוב ועורר בי רצון להתחיל לעבוד.
אמרנו 1952 – ימי העלייה הגדולה. מעברות צצו בכל הארץ. הארץ שעתה למורים. לימודינו הופסקו בתחילת שנה ב' ואנו נשלחנו למלא את מקומם של מורים שגויסו. הייתי צעירה בת 20 וכל ניסיוני הסתכם בשיעורים לדוגמה לתלמידי השמנת של בית הכרם.
הגיע היום – היום הראשון שלי כמורה של ממש. התרגשתי מאוד. הלב דפק. האם אצליח?
סגן המנהל הוביל אותי לכיתתי. על המפתן נעמדתי. הכיתה הייתה מלאה עד אפס מקום בספסלים ובכיסאות. כמעט לא נשאר רווח במעברים. והתלמידים? ערב רב של דמויות, צבעים, גדלים,
תלבושות, תסרוקות. כ-50 תלמידים. 50 תלמידים על ההתחלה! איך אעמוד בזה?
תלמידיי הסתכלו עליי נבוכים, בעיקר העולים החדשים שבלטו מיד במראם ובתלבושתם, והן בעיניהם השואלות ‘מה יהיה?’. הם הגיעו למקום זר, עם שפה זרה, לעיתים בחוסר כל, ללא ספרים
וללא מחברות. וגם ללא חברים ולמורה שאינה דוברת את שפתם.

התחלנו במשחק פנטומימה. כל אחד הציג את עצמו, והאמיצים יותר שרו שירים מארצותיהם. ילדי רעננה לימדו אותם את שירי הארץ ואט אט המקום נרגע, ובסופו של יום נשבר הקרח וחזרתי הביתה מוקפת ברוב תלמידיי.

כעבור שנים, באחד מטיוליי לחו”ל, ניגש אליי אדם מבוגר לאחר שבהה בי זמן מה, ושאל לשמי. הוא הציג את עצמו והתברר ששמו יגאל והוא היה אחד מתלמידיי הראשונים ברעננה.
כשחזרנו ארצה הוא אירגן מסיבה לזכר הימים ההם, ונכחו בה רוב תלמידיי מהשנתון ההוא. הקשר ממשיך עד עצם היום הזה, כבר עשרות שנים, וזה הקסם בהוראה.
כל חיי התגוררתי ולימדתי בירושלים, וביתי האחרון היה בבית הכרם. כשעברתי עם בעלי ז”ל לאחוזת בית הכרם לפני יותר מ-13 שנים אמרו עלינו שעברנו דירה אבל נשארנו בבית. ירושלים מסמלת עבורי את החיים. היא אהבה, מסורת, משפחה, קיום ותרבות”.

 

** מתוך פרויקט "הפעם הראשונה שלי" שפורסם במגזין אחוזות רובינשטיין, שבו מספרים דיירי האחוזות על הפעם הראשונה שלהם בתחומים שונים. 

כתבות מגזין נוספות שיעניינו אותך

דיור מוגן מומלץ: כך תדעו איך לבחור בדיור המוגן המתאים לכם ביותר

דיור מוגן הפך לאופציה אטרקטיבית ביותר עבור אוכלוסיית גיל הזהב בזכות סביבת מגורים מוגנת ובטוחה, מגוון רחב של פעילויות פנאי, תרבות וספורט, קהילה חברתית איתנה, שירותים רפואיים צמודים ואבטחה 24/7. כיום יש מגוון גדול של בתי דיור מוגן בארץ, כך שאפשרויות הבחירה רבות וההתלבטויות לא מעטות. לכן, ועל מנת לסייע לכם להגיע להחלטה הנכונה, במאמר […]

דיירי האחוזות מספרים על החיים בהן

צפו בדיירי אחוזות רובינשטיין מספרים על המעבר לאחוזות ועל החיים בהן >>

הטריקים והשטיקים במחירי דיור מוגן

עוברים לדיור מוגן? חשוב מאוד שתשימו לב לכל הסעיפים בחוזה המעבר  לאחר שהחלטתם לעבור לבית דיור מוגן, תקבלו לידיכם את הסכם הכניסה לבית. מטבע הדברים, כשמדובר במעבר לבית חדש המעניק מגוון גדול של שירותים, חוזה דיור מוגן הינו מפורט ומורכב.  ישנם הבדלים משמעותיים בין החוזים של רשתות הדיור המוגן השונות שמתבטאים בסופו של דבר במחיר […]

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

מתעניינים באחת מאחוזות רובינשטיין?

השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם!
ניתן ליצור קשר גם בטלפון 076-599-6619






    בלחיצה על "שליחה" אני מאשר/ת כי קראתי את התקנון וכי הפרטים שמסרתי יכללו במאגר המידע של אחוזות רובינשטיין בהתאם למדיניות הפרטיות של החברה

    background Call us
    Accessibility

    FEEDBACK

    Description

    Accessibility

    Accessibility Statement

    array(0) { }