מהו גיל הכניסה לדיור מוגן?

באיזה גיל מומלץ להיכנס לדיור מוגן?

כניסה לדיור מוגן בגיל צעיר יחסית היא בעלת יתרונות רבים. קודם כל היא מאפשרת לבצע את הבחירה בדיור מוגן הנכון והמתאים ביותר בלב שקט, בצורה מושכלת ובלי לחץ. כאשר מעבר לדיור מוגן מתבצע כאילוץ ומתוך לחץ – הבחירה לא תמיד תהיה שלמה והמעבר יהיה קשה יותר. מעבר לכך, הכניסה בגיל צעיר יחסית מאפשרת ליהנות משפע הפעילויות שמוצע בדיור מוגן: בריכה, חדר כושר, טיולים, פעילויות תרבות ופנאי, חוגים, ספורט, פעילויות חברתיות ועוד.
מומלץ לעבור לדיור מוגן בגיל צעיר יחסית, שכן הדבר דומה למעבר דירה למקום נוח וטוב יותר, אשר מספק מענה הולם לצרכים המשתנים. הוא מאפשר להכיר חברים חדשים, להשתתף בפעילויות שלפני כן לא היו נגישות או זמינות, ליהנות משירותים מתקדמים ומסביבה מטופחת, וכמובן – מהשקט הנפשי שבית הדיור המוגן מספק.

מהו גיל הכניסה המינימלי לדיור מוגן?

"גיל הכניסה הרשמי לדיור מוגן בארץ הוא 62", מסבירה אורלי שטיין, מנהלת השיווק של אחוזת פולג, "אבל בפועל, רוב האנשים מתחילים לחשוב על דיור מוגן רק לקראת גיל 80. אחוזת פולג יוצאת דופן בהקשר זה – הגיל הממוצע של הדיירים באחוזה הוא נמוך מאוד ביחס לבתי דיור מוגן אחרים – 73 בקרב נשים ו-75 בקרב גברים".

מדוע ממוצע הגילאים באחוזת פולג כל כך נמוך?

אורלי שטיין מסבירה כי אחוזת פולג אטרקטיבית במיוחד עבור קהל צעיר יחסית משתי סיבות עיקריות:

1. מרחב – באחוזת פולג יש בתים גדולים, של 100 מטר ומעלה, בעלי ארבעה חדרים וחצר – זהו יתרון גדול עבור זוגות ובודדים שמבקשים להמשיך לחיות בבית משלהם, אך ליהנות מכל היתרונות שיש לדיור מוגן להציע. הבתים הפרטיים הגדולים מאפשרים להמשיך לארח בבית – את בני המשפחה, הילדים והנכדים, וגם להלין אורחים – בזכות חדר האורחים, שיש בו גם מקלחת ושירותים נפרדים.
2. סביבה ומיקום – הסביבה הכפרית של אחוזת פולג והמיקום הקרוב למרכז מאפשרים לאנשים להמשיך לחיות חיים מלאים, לצאת לעבודה, לפגוש את המשפחה והחברים וכן ליהנות משלל הפעילויות המוצעות באחוזה. הסביבה הכפרית מאפשרת גם לקיים פעילויות ספורטיביות כגון רכיבה על אופניים או ריצה – לבד או בקבוצה.

כל היתרונות הללו קיבלו משנה תוקף בתקופת הקורונה, שבה דיירי האחוזה לא נאלצו להסתגר בבתיהם, אלא נהנו מפעילויות ספורט והליכות במרחבים הפתוחים שסביב האחוזה, וכן מההרגשה שהם לא מבודדים אלא חלק מקהילה תומכת וממסגרת שדואגת לכל צרכיהם.

אתי ואיתן: הרגשנו שזה הדבר הנכון בשבילנו

סוזי ומאיר מויאל, בני 88 ו-90, גרים באחוזת פולג כשש שנים. לפני כשנתיים הצטרפו אליהם לאחוזה בתם אתי ובעלה איתן אבניאל, בני 68 ו-70. לפני כמה שנים איתן מכר את המפעל שלו לייצור מכשור רפואי מתקדם, ואתי והוא החליטו שזה זמן טוב לעבור לדיור מוגן.
"רצינו לעבור לדיור מוגן בשניים ועל שתיים", צוחקת אתי. "הבנות שלנו גרות באזור וזה קירב אותנו אליהן, וכמובן שהתקרבנו גם להוריי וזה נפלא", היא אומרת.
אתי מספרת שלא מעט גבות הורמו מסביב כשהם הודיעו שהם עוברים לדיור מוגן. "גם הבנות וגם החברים לא הבינו למה אנחנו צריכים את זה ואיך אנחנו עוזבים את הבית הגדול שלנו בלפיד, אבל אנחנו הרגשנו שזה הדבר הנכון בשבילנו. עכשיו אני כל הזמן אומרת לאימא שלי שאני מרגישה כמו בנופש שלא נגמר", מחייכת אתי.
סוזי תומכת בהחלטת בתה ובעלה. "אתי ואיתן עשו בחוכמה", היא אומרת, "הם באו לפה בדיוק בזמן. הם יכולים ליהנות מכל העולמות – גם מהחיים הנוחים ומלאי העניין באחוזה וגם מכל הפעילויות שיש להם מחוץ לאחוזה – עם החברים, המשפחה והבילויים", היא מסבירה.

כל יום הוא נופש עבורנו

עופרה ואילן ויסוסר עברו לאחוזת פולג מבניין מגורים בהרצליה לפני כשמונה שנים, כשעופרה הייתה בת 64 ועבדה כמנהלנית בשירות הפסיכולוגי בעיר, ואילן היה בן 70, ובאותו זמן יצא לגמלאות מתפקיד ניהולי בחברת אגד.
"במשך שלוש שנים יצאתי בכל בוקר בשעה שש ונסעתי לעבודתי בהרצליה", מתארת עופרה את השנים הראשונות באחוזה, ומדגישה שהמחיר השתלם.
השינוי, כך מבהירים שניהם, היה נכון להם אז, ועד היום הם מברכים על החלטתם. "מאז שעברנו לכאן אין לנו צורך להרחיק לצימר כדי לנפוש, כי כל יום ויום הוא נופש עבורנו", הם מסבירים.
"החברים מסביב התפלאו כשסיפרנו להם על ההחלטה שלנו, אבל ביקור אחד באחוזה נתן להם תשובות לכל השאלות שהם שאלו", הם מספרים. במבט למוד ניסיון הם מעבירים הלאה את התובנות שלהם מהמעבר לאחרים. עופרה אומרת: "אני ממליצה לכל אלו שחושבים לעבור לדיור מוגן לעשות את זה כשהם עדיין צעירים".

החלטה אסטרטגית

גם ענת ובני שדה, בני 69 ו-70, נתקלו בתגובות מופתעות כשהחליטו לעבור משכונת עין כרם הירושלמית לאחוזת פולג לפני כמה שנים.
ענת ובני עצמאיים. היא אדריכלית נוף והוא יועץ ארגוני. "העבודה שלי מתנהלת ברובה במחשב, כך שהמעבר לא שינה לי את שגרת העבודה", מסבירה ענת. בני גייס לקוחות חדשים בסביבה הקרובה יותר וגם צמצם את היקף עבודתו מרצון. עם המעבר לאחוזה הם החלו להקפיד על שמירת שגרה ספורטיבית הכוללת שחייה בבריכה ואימונים בחדר הכושר שבאחוזה. בסופי השבוע הם מבלים בדרך כלל עם המשפחה, נפגשים עם חברים או יוצאים לטיולים.
"ענת ואני קיבלנו החלטה אסטרטגית, שאת אחרית ימינו נבלה בדיור מוגן, כדי שנוכל לשחרר את הילדים שלנו מהדאגה אלינו; ושלא נהיה לעול", מסביר בני. "ההורים שלי עשו את זה, ואני זוכר ששמחתי אז על ההחלטה שלהם. כשהם עברו לדיור מוגן אבא שלי היה בן 80 ואימא שלי בת 76 . זה נתן לי פרספקטיבה להבין את המשמעות של זה עבור הילדים שלי. לי זה סיפק שקט, כי ידעתי שיש מישהו שיכול לדאוג להם באופן מידי, וזה הסיר דאגה מליבי. הקדמנו את המעבר שלנו לדיור מוגן בכמה שנים בעיקר כי רצינו להתקרב לנכדות. היום אנחנו שמחים מאוד על ההחלטה והבחירה שלנו", הוא מסכם.

כפי שרבים מהדיירים שעשו כך מעידים, מומלץ לעבור לדיור מוגן בגיל צעיר יחסית, על מנת ליהנות לאורך זמן מהיתרונות הרבים שהוא מציע – מהפעילויות סביב השעון, מהחברה המגוונת ומהביטחון האישי, הבריאותי והחברתי. לכן, מומלץ להתחיל לבחון בתי דיור מוגן בשלב מוקדם ככל היותר, ולמצוא את הבית המתאים ביותר עבורכם.