לא נפסיק לשיר

מיה שביט עוסקת כל חייה במוזיקה. לשביט יש רקורד ארוך כמנצחת, מעבדת מוזיקלית ומנהלת מקהלות, והיא ייסדה את מקהלת העפרוני המפורסמת בעמק חפר. במשך שנותיה הרבות בעולם המוזיקה יזמה שביט עשרות פרויקטים ושיתופי פעולה יוצאי דופן – אבל זה האחרון, "כי שירי הוא בת קול ברוח", ריגש אותה במיוחד. "מוזיקה זורמת בדמי מאז שהייתי ילדה. אני זוכרת את השירים שגדלתי עליהם והם מלווים אותי לכל אורך שנותיי כמוזיקאית. חשבתי שיהיה מעניין לגלות אילו שירי ילדות ליוו אנשים אחרים", מספרת שביט.

לכל שיר יש סיפור

"הרעיון להתמקד בוותיקי עמק חפר עלה בראשי כשביקרתי בבית דוד, מרכז יום לקשישים שנמצא ליד מדרשת רופין, שבו בעלי החל לבקר. התחלתי לדבר עם האנשים שם וגיליתי שיש להם סיפורים מעניינים על הילדות שלהם", מסבירה שביט. "התחלתי לשאול אותם אם הם זוכרים שירים מהילדות שלהם וההיענות הייתה מדהימה. הם החלו להיזכר בשירים ולשיר אותם, ומאוד התרגשו מכך", היא מספרת.
במשך כשנה וחצי פגשה שביט את ותיקי העמק וחקרה, שמעה ותיעדה שירים מבית אבא ואימא של הוותיקים: שירים מתרבות תימן, פרס, טורקיה ואשכנז; שירים בספרדית, צרפתית, לדינו, עברית וערבית; שירים שמחים ועצובים, שירי כמיהה וגעגועים לארץ ישראל, שירי קודש וחול, שירי משחק ושירי אהבה.
"בהמשך ארגנתי מפגשים בבתים של הוותיקים – בינם לבין ילדי מקהלת העפרוני. רבים הגיעו למפגשים ונוצרה שם אווירה מאוד מיוחדת. במושב עולש, למשל, הפגשנו בין משה לסרי לבין שני נערים מהמקהלה. הוא לימד אותם את הפיוט המרוקאי 'יגדל אלוהים חי' והחלה ביניהם שיחה, שבה הוא סיפר להם על קשיי ההתיישבות בראשית שנותיה של המדינה. בשביל הילדים זה היה שיעור היסטוריה מרתק".

מיה אספה את השירים למופע בשם "דור לדור יביע שיר" שעלה בעמק חפר וזכה לתגובות חמות. "האולם היה מלא מקצה לקצה ואנשים יצאו משם עם דמעות בעיניים", מספרת מיה שביט. בהמשך הורחב המופע ונקרא "כי שירי הוא בת קול ברוח", והוצג ברחבי העמק כמה פעמים.
המופע הביא חלק מתוצרי המפגשים הללו אל הבמה, כדי לנסות ולאפשר לקהל הרחב להכיר את האוצרות המוזיקליים, הסיפורים והאנשים שעומדים מאחוריהם. שרגא גרושקא בן ה-83, עלה על הבמה במהלך המופע ושר עם המקהלה את השיר "הגשם" בצרפתית. "הכרתי את השיר הזה בתנועת הנוער בצרפת. זהו שיר קליט וקליל עם קולות של גשם ושירת קאנון. לשיר הזה יש מקום מיוחד בליבי כי הוא קשור אצלי לא רק לילדות אלא גם לתקופה שבה הייתי צעיר ועבדתי כמחנך בחברת הנוער. הנערים שם לא רצו ללמוד רוב הזמן, ופעם אחת לימדתי אותם את השיר הזה והם מאוד התלהבו. 30 שנה אחר כך עשו כנס מחזור של חברת הנוער, ואלו שהיו התלמידים שלי עלו לבמה עם הבנים שלהם ושרו את השיר. הופתעתי והתרגשתי מאוד".

שתלתם ניגונים בי אימי ואבי

גילה בשקין, "בת 90 פלוס" ממושב בית חרות, שמעה על הפרויקט של מיה שביט דרך המורה למוזיקה בבית דוד, ושיתפה עם שביט את הסיפור האישי שלה על השיר "ניגונים": "כשהייתי נערה בת 17 השתתפתי בהכשרת נוער לקראת הצטרפות לפלמ"ח", היא מספרת. "התארחתי עם קבוצה של בני נוער בקיבוץ נען, שם הועברה ההכשרה, ובערב שבת הזמינו את כולנו לחדר האוכל של הקיבוץ. בתום הארוחה הזמינו אותנו לבית התרבות הסמוך, ושם פגשנו את דוד זהבי, שסיפר לנו שהוא בדיוק סיים להלחין את השיר 'ניגונים' שנכתב על ידי פניה ברגשטיין. אנחנו היינו הראשונים לשמוע וללמוד את השיר הזה", נזכרת בשקין בהתרגשות. "שביט קבעה איתי מפגש, שבו הגיעו אליי כמה מילדי המקהלה כדי ללמוד את השיר ולשמוע את הסיפור שמאחוריו. הם הגיעו לביתי בדיוק ביום הולדתי ה 90- ושרו לי שירי יום הולדת וריגשו אותי עד דמעות. זה היה מאוד נעים להיזכר בימים ההם".

"הפגשנו גם בין נשים דוברות לדינו ותימנית מהמושבים בית הלוי, אלישיב ואליכין. הילדים והנשים שרו ביחד את 'צור מנתי' ואז אחת הנשים קמה והחלה לרקוד", מספרת שביט. "בהמשך הילדים למדו את תנועות הריקוד מהמסורת התימנית שבנתה לאה אברהם, מוותיקות להקת ענבל, והשיר עלה למופע בליווי הריקוד. עוד מפגש מרגש מאוד היה עם פנינה פיילר בת ה-94 מקיבוץ יד חנה. היא לימדה את בנות המקהלה לשיר את השיר 'על חלון', שגם סבתא שלי נהגה לשיר, באמצעות תיפוף מקצבים על השולחן. בסוף המופע היא עלתה על הבמה ולימדה גם את הקהל את השיר, וכולם שרו יחד איתה", מתארת שביט.

"זה לא רק פרויקט מוזיקלי, אלא גם פרויקט חינוכי וקהילתי", מסכמת שביט. "המקהלה לא יכולה לשבת במגדל השן, היא חייבת להיות מעורבת בחיי הקהילה. הפרויקט הזה הדגים כיצד מוזיקה יכולה ליצור קשרים בינאישיים דרך המנגינות והצלילים. בעקבות הצלחת הפרויקט אני מתכננת להמשיך לטפח את היחסים החמים שנוצרו עם אוכלוסיית הוותיקים. התכנון לשנה הקרובה הוא ליצור קבוצות קטנות של ילדי המקהלה, שיבקרו במשך השנה את הוותיקים החוגגים יום הולדת עגול. לפני כל ביקור הם יעשו תחקיר מקדים וילמדו קצת על האדם. במפגש עצמו תהיה שיחה עמו והופעה קצרה של ילדי המקהלה עם השירים האהובים על האדם או קשורים בחייו. המסר העולה משיתוף הפעולה הזה הוא שמתייחסים לבני הגיל השלישי וכי אינם נותרים בודדים או מנותקים מהחברה".

צילומים: אשר שמש