מהפכת הפיקדון המופחת בדיור המוגן משנה את כללי המשחק!
***
מסלול ההתקשרות עם בית דיור מוגן כולל, בדרך כלל, שני מרכיבים: הראשון – תשלום חד-פעמי במועד הכניסה (דמי כניסה או פיקדון); השני – דמי אחזקה חודשיים.
התשלום החד-פעמי משקף תמורה עבור זכות המגורים. דמי האחזקה משקפים תמורה עבור השירותים הרבים שבית הדיור המוגן מספק לדייריו: שירותי תרבות ופנאי, חוגי ספורט ובריכה, שירותי אחזקה וניקיון, מרפאה, ביטחון ושמירה וכיו"ב.
במשך שנים רבות, מאז הוקמו בתי הדיור המוגן הראשונים, היה נהוג לגבות פיקדון גבוה יחסית ולבצע שחיקה של חלק ממנו במשך 10-14 שנה. אחוזי השחיקה עמדו על 3-5 אחוזים לשנה. בסופו של תהליך, הדייר היה משלם כ-40% מהפיקדון והיתרה הוחזרה ליורשים. כך לדוגמה, אם הפיקדון עמד על 2 מיליון ₪ והשחיקה על 4%, השחיקה השנתית הייתה 80,000 ₪, כך שבמצטבר שולמו במשך 12 שנים כ-960,000 ₪.
רשת אחוזות רובינשטיין, הרשת הפרטית הגדולה בישראל, שינתה את חוקי המשחק!
הרשת פיתחה מודל מהפכני שבו הדייר מתחייב לשלם רק את אחוזי השחיקה במקום להפקיד סכום כה גבוה בכניסה. מודל זה מתאפשר בזכות חוסנה הכלכלי של הרשת, ולכן הרוב המוחלט של הרשתות המתחרות אינן יכולות להציעו.
במאמר זה נסקור את מסלולי הכניסה המרכזיים לבתי דיור המוגן, ונפרט על מסלול הפיקדון המופחת הייחודי של רשת אחוזות רובינשטיין.
מסלול הפיקדון המלא הוא המסלול המקובל ברוב בתי הדיור המוגן
במסלול זה, במועד הכניסה מפקיד הדייר פיקדון ובתמורה הוא רוכש זכות להתגורר בדירה לכל חייו. הפיקדון נשחק מדי שנה בשיעור של 3% עד 5%. השחיקה מוגבלת בזמן ונפרסת על פני תקופה מירבית של 12-15 שנים. יתרת הפיקדון צמודה למדד והיא מוחזרת לדייר או ליורשיו במועד פינוי הדירה. למסלול הפיקדון המלא חיסרון בולט אחד: לרוב הדייר נאלץ לממן את הפיקדון המלא ממכירת דירת מגוריו.
במסלול דמי הכניסה שקיים בחלק מהדיורים המוגנים, הדייר נדרש להפקיד רק כ-60%-70% מסכום הפיקדון המלא, אולם דמי הכניסה נשחקים במלואם תוך שנים ספורות – בד"כ תוך 3 שנים בלבד. במסלול דמי הכניסה הסכום החד-פעמי הנדרש אמנם נמוך מסכום הפיקדון המלא, אולם הסכום כולו נשחק. חישובים אקטואריים מלמדים שלרוב המסלול אינו משתלם לדייר ומטעם זה אינו נפוץ.
———————————————
מעוניינים לשמוע פרטים נוספים
על אחוזות רובינשטיין?
התקשרו ונשמח לעזור:
3616*
———————————————
מסלול הפיקדון המופחת של רשת אחוזות רובינשטיין הוא הטוב מכל העולמות
הדייר נדרש להפקיד רק את דמי השחיקה מסכום הפיקדון המלא, והפיקדון המופחת (הכולל מע"מ) נשחק רק לאחר 10 שנים תמימות (חשוב להדגיש כי במידה והמגורים בדירה מסתיימים בתוך פחות מ-10 שנים, יתרת הפיקדון מוחזרת לדייר או ליורשיו, גם אם שנות השחיקה טרם תמו).
במילים אחרות: במסלול הפיקדון המופחת הרשת מוותרת על הפקדת חלק הפיקדון שאינו נשחק. התוצאה המעשית היא כי רוב מכריע של מי שבחרו במסלול זה אינם מוכרים את דירתם כדי לממן את הפיקדון; במקום זאת, הם משתמשים בדמי השכירות שהם מקבלים עבור הדירה שנותרה בבעלותם כדי לשלם חלק גדול מדמי האחזקה.
עולה השאלה: כיצד יכולה רשת אחוזות רובינשטיין לוותר על הפקדת הפיקדון ולפרוס את דמי השחיקה על פני שנים רבות כל כך?
התשובה פשוטה: בגלל חוסנה הכלכלי של רשת ומדיניותה הכספית השמרנית.
חברת רובינשטיין, שנוסדה בשנת 1931 ופועלת בתחום הדיור המוגן כמעט 30 שנה, בונה את בתי הדיור המוגן שלה בעיקר מהון עצמי, ואינה זקוקה לכספי הדיירים כדי לממן את הקמתם.
מאותו טעם עצמו הרשת מבקשת דמי התקשרות נמוכים מאוד, סמליים ממש, בבתי הדיור המוגן החדשים שלה בתקופת ההקמה. בנוסף, בכל שלב רשאי הדייר העתידי להתחרט, לבטל את ההסכם ולקבל את כספו כשהוא צמוד למדד.
זאת, לעומת בתי דיור מוגן בהקמה של רשתות אחרות, שבהם הדייר העתידי נדרש להפקיד את כספי הפיקדון המלא בהתאם להתקדמות הבנייה. בנוסף, בבתי דיור מוגן רבים בהקמה, נדרש תשלום קנס כספי ממי שהתחרטו וביטלו את הסכם ההתקשרות.
