הבית החדש שלי – אחוזת ראשונים
באתי לאחוזה במצב רוח עצוב. באותו יום בתי באה לבקר אותי, ואז אמרתי לה שאני לא יכולה להישאר בבית הזה עם הזיכרונות והפחדים בלילה. את האחוזה הכרתי באחד הנופשונים, וידעתי שזה המקום המתאים לי ביותר. יש כאן את כל הצרכים.
החל מפעילות ספורט, אומנויות, הרצאות, חוגים שונים וטיפול מסור של הצוות. לא הכרתי אף אחד באחוזה, אבל ידעתי שמחכה לי כאן חברה של חברתי שמחוץ לאחוזה.
היא באמת חיכתה לי ותוך זמן קצר הכניסה אותי לקבוצה עם עוד שש בנות – "קבוצת שלגיה", וכך התאספנו כל מוצאי שבת באחת הדירות.
המארחת הייתה צריכה להכין כיבוד קל ונושא לשיחה. כך למדנו להכיר אחת את השנייה. בפורים העלינו הצגה על שלגיה ושבעת הגמדים. גייסנו שני גברים שאחד היה שלגיה והשני המכשפה. אנחנו השבע לבשנו מצנפות של גמדים, ושרנו על הבמה את השיר "שלגיה" תוך כדי תנועה. בקבוצה התיידדתי עם בחורה כלבבי.
לשתינו היו חסרים מרחבי השדות ושמורות הטבע, ריח הרותם, הנרקיסים, האיריסים, הכלניות ושאר פרחי השדה. נסענו מדי פעם לחפש מאגרי מים, לנסות לזהות ציפורים וברווזים.
פעם הגענו למאגר מסוים ולא מצאנו את הכניסה, זחלנו דרך פרצה בגדר וכאשר הגענו למעלה, ראינו שזה בכלל מאגר של צואת פרות, אבל משם ראינו את מאגר המים האמיתי, מלא כל מיני ציפורים. פעם שקענו בחולות בדרכנו לאחת השמורות. כמו ילדות טובות זחלנו בחול כדי לשחרר את הגלגלים. הטיולים האלה הוסיפו לי המון שמחה ועזרו לי להתרגל למצבי החדש.
———————————————
מעוניינים לשמוע פרטים נוספים
על אחוזת ראשונים?
התקשרו ונשמח לעזור:
03-9786402
———————————————
באחוזת ראשונים בת 25 מצאתי חברות נהדרת – משה בינטל
רקע משותף בחיים הוביל אותי לחברות נהדרת עם שמואל מורדקוביץ. הדבר החל בכניסתי לאחוזת ראשונים, עם
רעייתי האהובה ז"ל, לפני שבע שנים בהיותי בן 90.
אחרי בדיקה קפדנית וראייה ממוקדת מסביב לשטח, נוכחתי לדעת שיש כאן הנהלה מתחשבת וצוות מיומן ונהדר. פעילות ענפה וציבור נעים, מרפאה – שלא נצטרך, וגם אוכל טעים. מה אפשר לדרוש יותר, הכול יפה, טוב ונעים, נכנסתי!
ולמזלי, באותו זמן נכנס עוד זוג נחמד, דלת מול דלת. אחרי שיחה קצרה נוצרה בינינו כימיה, שפה משותפת וגם גילינו עבר משותף. יש עם מי להתייעץ, לשוחח ולהחליט על דברים שונים וחשובים לנו. הנשים שלנו, שנתנו טעם ותוכן בחיינו, היו מחוברות עד כדי כך שלא ניתן היה להפריד ביניהן, ומאז הדלתות לא נסגרו. מהבוקר עד עשר בערב, היחידים באחוזה. עד עכשיו.
אבל הזמן עשה את שלו, ושתיהן הלכו לעולמן בשיבה טובה, אחרי 70 שנות נישואין אצלנו, ואצלם 64 . מכה קשה, אבל מה לעשות, החיים חזקים יותר מאיתנו וקבעו להמשיך את חיינו, עד כמה שניתן. ממשיכים. כי זו החלופה הטובה ביותר. כל אחד מאיתנו בוחר סדר יום משלו.
אני שומר כושר גופני, בצעדת בוקר עד קניון הזהב, ובמשחק חברתי המחזק זיכרון וריכוז מחשבה, הנותן גם איכות חיים. חברי מעדיף שחייה בבריכה, ופגישה עם חברים בקפיטריה.
כל היתר לפי הבנתנו. כך נוצרה החברות בינינו והפכה לבלתי מעורערת. מומלץ ללכת בעקבותינו. מזל טוב לאחוזת ראשונים – בת 25 שנה. בעיתון של חודש ספטמבר 2016 הופיעה ברכתי לאחוזה לרגל 20 שנה להיווסדה. יש לי העונג והכבוד לברכה מחדש בשנת ה 25- להמשך פעילותה. אחוזת ראשונים מאפשרת לאנשים המגיעים לגיל מבוגר, מילוי צורך גופני ונפשי להמשך חיים מוגנים בחברה נעימה. לקבל כל עזרה נחוצה, מבלי להיות נטל על המשפחה או על אחרים.
הצלחתה של אחוזת ראשונים היא הודות לטיפולה המיוחד, פעילותה הענפה והדאגה לצרכי הדיירים הממלאים את המקום. אני מאחל להנהלה, לצוות העובדים הנאמן ולדיירים – בריאות ואריכות ימים, ושנזכה שתעמדו בכול בהצלחה בהמשך 25 השנים הבאות.
