דיור מוגן בזמן מלחמה: מעטפת של ביטחון עבור בני הגיל השלישי
בעת מלחמת "חרבות ברזל" אנו חווים ימים מהמאתגרים שידעה מדינת ישראל.
אתגרים נפוצים בגיל השלישי כמו בדידות, חרדה, פגיעה באיכות החיים ותחושות ביטחון מעורערות הופכים לגדולים פי כמה וכמה.
במחקר שפורסם לאחרונה, אשר נערך על ידי ד"ר אליקים כסלו מבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים, נבדקו השלכות המלחמה על אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי בארץ. על פי המחקר, 24% מהנשאלים העידו כי הבדידות שלהם גברה מאוד מאז פרוץ המלחמה, 35% צינו כי החרדה שלהם גברה מאוד ו-27.5% דיווחו על ירידה בתמיכה הנפשית והמקצועית שקיבלו מאז פרוץ המלחמה. בנוסף, 73% סיפרו על ירידה בהשתתפות במרכזי פעילות וחוגים ו־47% העידו כי מאז פרוץ המלחמה הם חוששים או חוששים מאוד לצאת לסידורים חיוניים. לצד זאת, 40% אמרו כי הם מעוניינים להתנדב בפעילויות הקשורות למלחמה.
לכן, בימים אלה, היתרונות שמעניקים בתי הדיור המוגן לבני הגיל השלישי מתבלטים עוד יותר; הביטחון האישי, הרפואי והחברתי המיטבי בבתי הדיור המוגן, התמיכה סביב השעון, המשך הפעילות היומיומית וקיום נרחב של פעילויות התנדבות – כל אלה מהווים מקור משמעותי לביטחון לדיירים.
ביטחון אישי לפני הכול: היתרונות של רשת בתי הדיור המוגן אחוזות רובינשטיין
תחושת הביטחון האישי הינה כורח בגיל השלישי, ובאופן משמעותי יותר בעתות משבר ומלחמה.
בבתי הדיור המוגן היוקרתיים של רשת אחוזות רובינשטיין – אחוזת בית הכרם בירושלים, אחוזת צהלה בתל אביב, אחוזת ראשונים בראשון לציון ואחוזת פולג בשרון – הביטחון האישי של הדיירים נמצא בראש סדר העדיפויות.
בין אם בזמן מלחמה או במצב שגרה, כל האחוזות מאובטחות 24/7 על ידי שומרים, ופועלות בהן מרפאות עם אחיות ורופא.
בנוסף, בכל הדירות ישנם לחצני מצוקה. לצד זאת, בכל אחד מבתי הדיור המוגן עומדים לרשות הדיירים מרחבים מוגנים, שאורגנו בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
הצוות ודיירי האחוזות מספרים על תחושת הביטחון בדיור המוגן ועל העשייה בזמן המלחמה
טלי שקרצי, מנהלת התרבות, הספורט והקהילה באחוזת ראשונים, מציינת כי בכל אחת משבע הקומות של האחוזה יש שלושה חדרים מוגנים.
בנוסף, בקומה הציבורית פזורים עוד מספר חדרי מיגון, "כך שאין כל מגבלה לנוע במרחבי האחוזה, ולקיים כמעט את כל הפעילויות, כמו חוגים או מפגשים חברתיים. הכול כמובן בהתאם להנחיית פיקוד העורף".
לאה בנימין מאחוזה צהלה: "אווירה רגועה מאוד"
לאה, שעברה אל אחוזת צהלה לפני כשלושה חודשים מביתה ברמת חן שברמת גן, אומרת כי "אם הייתי בבית בזמן הזה, כנראה שלא הייתי נשארת בו. הרחוב שבו גרתי היה היחיד שנהרג בו אדם במלחמת המפרץ מנפילת סקאד, ואני למודת מלחמות. פה באחוזה אני מרגישה ביטחון מעצם העובדה שהמרחב המוגן הקומתי [ממ"ק] נמצא במרחק של רק מספר מטרים מהדירה, ואם יש צורך להיכנס פנימה, יש איתי עוד אנשים. בנוסף, יש איש צוות שבודק שכולם נכנסו, ונותן תחושה בטוחה".
לצד אמצעי המיגון, בשיחות עם אנשי צוות שונים מאחוזות רובינשטיין, עולה שוב ושוב המסר שעצם החיים המשותפים, בסביבה שמכירה ומתמחה בצורכי הגיל השלישי, מעניקה תחושת ביטחון רבה לדיירים. על כך מוסיפה לאה: "האחוזה מנוהלת באווירה רגועה מאוד, ומרגישים שלצוות אכפת. בכל יום דופק איש צוות על הדלת לשאול מה נשמע, ואם לא הייתה תשובה הוא יחזור שוב".
ממשיכים בפעילויות לגוף ולנפש
כמו בכל הארץ, נכנסו האחוזות להדממה בימי המלחמה הראשונים על מנת להפנים, ולו במעט, את ההתרחשויות הקשות. אבל במהרה, ובהדרגה, הוחזרו הפעילויות. "יש פעילויות שמתקיימות כמעט באופן מלא, ויש פעילויות שאנחנו ממשיכים לקיים, רק בצורה שונה במקצת", מסבירה טלי.
למגוון פעילויות מומלצות לבני הגיל השלישי >>
טלי מציינת שהייתה התלבטות בנוגע להמשכיות פעילויות תנועה שמלוות במוזיקה, כמו חוג ריקודים או מקהלה. לאחר היוועצות עם המדריכים הוחלט להמשיך ולקיים את הפעילות, אך בהתאמה של המוזיקה לרוח התקופה. לצד זאת ממשיכים להתקיים חוגי אנגלית, תשבצים וחוגי יצירה שמהווים תרפיה עבור המשתתפים.
לאה מאחוזת צהלה מברכת על המשך הפעילות בבריכה ועל חוגי הספורט שממשיכים להתקיים. "בכל מקום נסגרו הבריכות, אבל אצלנו באחוזה ממשיכה בה הפעילות. יש הרגשה שאפשר לחיות כמעט כמו קודם. שיעורי התעמלות וריקודים ממשיכים להתקיים, אומנם בשעות קצת שונות ובקבוצות קטנות, אבל זה מייצר תעסוקה לדיירים".
דוגמה נוספת לקיום פעילות בימים אלה היא מועדון הזמר באחוזת ראשונים שפועל בשתי קבוצות. "המטרה היא לראות את חצי הכוס המלאה, ולברך על האפשרות לשמור בצורה מסוימת על השגרה", אומרת טלי שקרצי. "החוסן של הדיירים חשוב לחוסן החברתי, ובכל פעילות שמוגשת בצורה שונה מהרגיל, אנחנו מצביעים על היתרונות. למשל, פעילות זמר בקפסולות מאפשרת למשתתפים ליהנות מאינטימיות רבה יותר בקבוצה הקטנה".
יוזמה נוספת באחוזת ראשונים היא ערוץ השידור 900, ערוץ פנימי של האחוזה, המשמש את קהילת הדיור המוגן לטובת העברת הודעות חשובות, ולהעברת תכנים שהדיירים יכולים לצפות בהם מסלון דירתם. "זו דרך שלנו לשמר פעילויות של הרצאות ומופעים. זה לא אידיאלי, אבל נותן מענה נפלא לצורך של המשכיות לפעילויות של פנאי ותרבות".
כוחה של קהילה: יוזמות חברתיות לשיפור החוסן הקהילתי של בני הגיל השלישי
התנדבות ידועה כפעולה מעצימה ומחזקת.
דיירים רבים באחוזות לוקחים חלק בעשייה המתקיימת בהן בימים אלה, ובכך תורמים גם לתחושת המסוגלות והכוח האישי שלהם וגם לקהילה כולה.
על יוזמת "רכזי השכונות" באחוזת ראשונים
"יש לנו יוזמה של 'רכזי שכונות' בקומות השונות של האחוזה, שנוצרה לראשונה בעת מגפת הקורונה", מספרת טלי. "הייתה הבנה שיש צורך במתנדבים שיסייעו לצוות, ויהיו עם יד נוספת על הדופק; לראות אם מישהו בסביבה צריך עזרה בקניות, אם נדרשת התערבות של עובדת סוציאלית, או רק לתת מענה נוסף של אדם שמתייצב בפתח ושואל 'מה נשמע'. היוזמה הזו הייתה הצלחה באותה תקופה, וראינו שיש צורך להעיר אותה מחדש". בין השאר, הרכזים יזמו מפגשי אוורור עם קבוצות של דיירים להרמת המורל, מהלך שהצליח מאוד.
לצד זאת, ניתנת כמובן מעטפת רחבה מצד העובדות הסוציאליות באחוזה, שתמכו בדיירים בפעילות קבוצתית או במפגשים פרטניים על פי צורך; "בהתחלה היה צורך במענה יום־יומי, אבל בחלוף הימים יש תחושה שהחוסן הקהילתי באחוזה תורם רבות, והדרישה מהן הולכת ופוחתת".
הצוות באחוזת צהלה מעודד אף הוא את הדיירים לקיום מפגשים חברתיים רבים ככל האפשר.
דיירת האחוזה נעמי ברנע הרחיבה את היוזמה, ושילבה פעילות להפגת המתח. לשם כך רתמה את אחותה רותי, מורה ליוגה שמתמחה בגיל השלישי, ועם קבוצה של מספר נשים הן תרגלו בהנחייתה יוגה שיבננדה, הכוללת נשימות הרפיה, מדיטציה ודמיון מדורך.
מתנדבים ותורמים למען החברה
ללא שהושמע "קול קורא" וללא כל דרישה להושיט יד, נוצרו בזו אחר זו יוזמות פרטיות שונות בארבעת אחוזות רובינשטיין, שבמהרה תורגמו לכדי עשייה של הדיירים והצוות המקצועי, כשכולם נותנים יד אחת למען מטרה משותפת.
"הכוח של דיירי הדיור המוגן טמון ברצונם לתרום לאחר, ויש ברשותם את הפנאי לעשות זאת", אומר נחי כץ, מנכ"ל קדם – ארגון לקידום קהילות הדיור המוגן בישראל. "כך הם מסייעים להוביל תהליכים התנדבותיים שונים בעת מלחמה, כמו אירוח משפחות שפונו מאזורים שונים בארץ, או להתגייס ככוח עזר לאיסוף מצרכים, אריזתם ושליחתם ליחידות הצבאיות שנמצאות בקו החזית".
דיירים מתנדבים: תרומות בזמן מלחמת "חרבות ברזל"
בכל אחת מהאחוזות של רשת אחוזות רובינשטיין יזמו פעילויות שמטרתן, בין היתר, חיזוק לוחמים אשר שומרים על כל אזרחי ישראל מסביב לשעון, איסוף תרומות לתושבי הדרום והצפון ועוד.
דוגמה ליוזמה כזו התרחשה באחוזת בית הכרם, בית דיור מוגן בירושלים. כשאחת הדיירות שאלה בפשטות "איך אנחנו יכולים לעזור?" התארגנו הדיירים בתוך מספר שעות למבצע איסוף פריטים הנחוצים לחיילים אשר גויסו לקו החזית. האריזות כללו מטענים למכשירים ניידים, גרביים חמות, מוצרי היגיינה ועוד. תרומה אישית נוספת ומחממת לב הייתה מטעם דיירות שהן חברות חוג הסריגה, שהכינו כובעי צמר מחממים לחיילים ולחיילות ללילות הקרירים.
באחוזת פולג, בית דיור מוגן בשרון הוקם בימים הראשונים של הלחימה חמ"ל קטן שפועל מדי יום – מבוקר ועד ערב – עבור החיילים. אל החמ"ל זורמות בקשות לצורכי כוחות הלוחמים בדרום הארץ ובצפונה.
תמי זסלבסקי סלע, מנהלת התרבות של האחוזה, מסבירה שכל בקשה נבדקת ומועברת לטיפולם של הדיירים ואנשי הצוות המתנדבים, אשר אוספים על פי צורך מוצרי מזון, היגיינה, תרופות, ביגוד ועוד. "החלטנו להושיט יד למאמץ המלחמתי, ומאז פרוץ המלחמה אנו פועלים למען החיילים שלנו שפרושים בגבולות הארץ ושומרים עלינו באומץ רב". פעילות איסוף התרומות מתפרשת גם אל תושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם.
באחוזת צהלה, בית דיור מוגן בתל אביב, התארגנו מספר דיירים ליוזמה לאיסוף בגדים, תוך שהם מציינים את החשיבות להעביר לנקודת האיסוף פריטי לבוש במצב מצוין, נקיים ומקופלים.
באחוזת ראשונים, בית דיור מוגן בראשון לציון, מתארחים בני זוג שפונו משדרות, ובתם גרה באזור האחוזה.
"הם אומצו פה בחום גדול", מספרת טלי שקרצי, "הם מופתעים מאוד מהעושר התרבותי והחברתי, שמרגש אותם מאוד. זה משמח אותנו להעניק, והלוואי שהיו דירות פנויות נוספות באחוזה, שניתן היה לארח בהן תושבים נוספים".
כרשת המתמחה בדיור מוגן ובגיל השלישי, באחוזות רובינשטיין יודעים היטב כמה החברה, הקהילה, התמיכה, ההתנדבות והפעילויות חשובות לחיזוק המצב המנטלי ומצב רוחם של הדיירים. זאת לצד הביטחון האישי בבתים המוגנים היטב, ושירותי הרפואה הפועלים 24/7.
כל אלה יחד מעניקים מעטפת של ביטחון לדיירינו, ומאפשרים להם לעבור את התקופה המאתגרת הזו ביחד. כי כפי שאומרת הסיסמה השגורה בימים אלה: רק ביחד ננצח!
